|
מהיום - תקוותי היא בך
רוחי - באחריותך
גורלי בידייך
|
אור חזק בעיניים- איך עזבת אותי ?
|
הפסקתי לרגע כדי לנשום
והיד שלך חזקה.
נשיקה בכתף
נשיקה בחזה
ולמטה ולמטה יותר
|
תן לי לאהוב אותך
לשיר לך
לעמוד מולך
להתפשט איתך
|
אני אעשה את המיטב. לא לכעוס עליך אף פעם, תמיד לאהוב אותך.
|
איפה אתה מתחבא לי
בתוך הבלאגן
רואה הכל ולא רואה אותך.
|
השעה 8:30 בבוקר.
עיניים עדיין חצי עצומות. ישנתי כל הדרך ברכבת. כך שהנופים לא
הלכו והשתנו עבורי - פתאום ת"א.
שוב התחושה שכל יום הוא היום האחרון איתך. שתיכף לא נהיה.
אסור שתמצא את המכתה הזה.
|
חוזרת אל הבדידות הרכה
אל ההתמודדות השקטה
בלי מילים, בלי סיפורים, בלי פנים
לנגב את הדמעות
ושוב להתחיל לחיות.
|
מביטה בתמונות מוויטנאם הרחוקה,
נזכרת בתמונות של מלחמה
קרובה בזמן
קרובה מידי
אך מה יהיה עם המחר...
|
איך העברנו את הלילה שלפני לכתך
בליטוף ובציפיה ללילה הבא.
ואהבנו.
נזכרת בך.
|
לפני רגע היו החדשות של 6 בערב. ב6 בבוקר אתה ממריא לך.
החזאי אמר לפני רגע שהשרב יגיע לשיאו מחר, ומחר הוא גם ישבר.
ומזג האויר משקף את מצב הרוח שלי - מתח שמצטבר בי לפני הנסיעה
שלך, מחר ב-6 יגיע לשיאו ואז ישבר - ותתחיל הצטברות חדשה של
געגועים אליך, שישברו
|
|
|
בועז, תגיד
לו..
(אחד שלא התבגר) |
|
