|
מהיום - תקוותי היא בך
רוחי - באחריותך
גורלי בידייך
|
אור חזק בעיניים- איך עזבת אותי ?
|
הפסקתי לרגע כדי לנשום
והיד שלך חזקה.
נשיקה בכתף
נשיקה בחזה
ולמטה ולמטה יותר
|
תן לי לאהוב אותך
לשיר לך
לעמוד מולך
להתפשט איתך
|
אני אעשה את המיטב. לא לכעוס עליך אף פעם, תמיד לאהוב אותך.
|
איפה אתה מתחבא לי
בתוך הבלאגן
רואה הכל ולא רואה אותך.
|
השעה 8:30 בבוקר.
עיניים עדיין חצי עצומות. ישנתי כל הדרך ברכבת. כך שהנופים לא
הלכו והשתנו עבורי - פתאום ת"א.
שוב התחושה שכל יום הוא היום האחרון איתך. שתיכף לא נהיה.
אסור שתמצא את המכתה הזה.
|
חוזרת אל הבדידות הרכה
אל ההתמודדות השקטה
בלי מילים, בלי סיפורים, בלי פנים
לנגב את הדמעות
ושוב להתחיל לחיות.
|
מביטה בתמונות מוויטנאם הרחוקה,
נזכרת בתמונות של מלחמה
קרובה בזמן
קרובה מידי
אך מה יהיה עם המחר...
|
איך העברנו את הלילה שלפני לכתך
בליטוף ובציפיה ללילה הבא.
ואהבנו.
נזכרת בך.
|
לפני רגע היו החדשות של 6 בערב. ב6 בבוקר אתה ממריא לך.
החזאי אמר לפני רגע שהשרב יגיע לשיאו מחר, ומחר הוא גם ישבר.
ומזג האויר משקף את מצב הרוח שלי - מתח שמצטבר בי לפני הנסיעה
שלך, מחר ב-6 יגיע לשיאו ואז ישבר - ותתחיל הצטברות חדשה של
געגועים אליך, שישברו
|
|
|
למה מלך סיאם?
מה זה סיאם?
איפה זה בכלל?
תסלחו לי על
הבורות אבל אני
מכירה, מה,
אנטאליה? יוון?
קפריסין? עזבו
אתכם שטויות
סיאם! עוד ילד
יחשוב שזה אחד
מהתאומים
הסיאמיים...
טושטוש פונה
לאגודת התרבות
בארץ, אם ישנה
כזו... |
|
