|
"לא היא לא רוצה טובות, לא עזרה סוציאלית
היא מגדלת פטרוזיליה ושבעה חתולים
רעש מכונות תפירה וריח טרפנטין
אל תנסו לקנות או לשנות את פלורנטין..."
-אהוד בנאי-
אנא ממך, יקירתי,
המנעי ממחשבות טרורטות עיניים,
התמסרי להווה המתייפייף בפנינו
|
אם הכל היה מפסיק לרגע לנגן ולהסתובב
הייתי אולי מסבירה את עצמי
בגיר צבעוני-
כותבת הירוגליפים של השלמה.
|
כי בשירי-אהבה ובשירים-סתם
ניתן לראות ברור
שאהובי הוא שוקולד אסור
|
אז אל תפסיקי
לפרוט על מיתרי נפשי
|
כשתשוב
נשב על המרפסת
ויעברו עלינו בשנית ימי התפוזים,
נספור נקודות-אהבה
על המפה הסינופטית.
|
זו את שהבאת את עיר הבירה
על חומותיה העצובות
אל לב המדבר הדרומי ביותר
|
קחי את עצמך
וצאי לקרוע את רחובות נצרת
|
נעליים קלות
לשנים הבאות
בבינת-ג'ביל הבנויה.
|
הילדה הכי יפה בגן שוכבת לצדך
עצומת-עיניים-מסתורית
וכתפיה נחות
|
על קו המים
בכחול הצפוני המקציף
פורשת כנפיים שרופות בשמש
מתחדשות קילופים-קילופים ענוגים.
במקום בו הקרקע מאבדת עצמה לדעת
|
|
|
הי אתה!
כן אתה!
אני מדבר אליך!
תסתכל עלי כשאני
מדבר אליך, שב
ישר, וסדר מייד
את ערימת הזבל
והניירת שיש לך
על שולחן המחשב.
כן, אני יכול
לראות אותך! זה
ממש בושה איך
שאתה חי. שקם את
עצמך, ומיד. צא
החוצה לשאוף
אוויר, אתה פה
כבר כמה שעות,
נכון!?
אני מכיר אותך,
זו לא הפעם
הראשונה שאני
רואה אותך פה
ככה. יאללה,
תתארגן!!
צרצר, האח הקטן
צופה בך. |
|
