|
 הדמות האהובה עלי בכל העולם,
Soubi ownz |
Odila
אפילו כשאוציא את ליבי אליך,
לא נוכל להיות יישות אחת לעולם.
ממקום עמוק של רכות ועדינות,
מגעך הוא דבר מלבד כאב.
|
האם יש מחילה ליצורים כמותם?
ואם אין מחילה,
היכן הצדק בעולם?
|
וכל הסמטאות ריקים ונטושים,
כמו חדרי הלב, עמוק בפנים.
|
ובנתיים אני עוד כאן,
כבר שנים אני עומדת.
אמרת שתחזור
|
היכן למצוא מכון גמילה מדמעות?
|
נמשכת אליך
כמו חווה לאדם.
נמשכת אליך,
וליבי ממך נדם.
|
ואלוהים נתן לי קופסא.
הקופסא נותרה סגורה במגירה.
חלפו שנים...
|
עוד תימרות עשן נישאות אל הרקיע
מוות, הרס וחורבן
שואבים הכל פנימה.
|
כשאתה בוכה
לא משנה בגלל מה,
תמיד כפות רגליי מאבדות את האדמה.
|
|
|
סבבה שוד, אבל
למה שבר?!
צרצר. |
|
