|
טיק טק
דופק הגשם על חלוני
טיק טק
ואתה כאן לא אתי
|
עיניים סוגרת לקראת המחר
חזק חזק לרווחה
לא רוצה לראות דבר
הקשור בך
|
לבד, מוקף אנשים
אך בכל זאת, לבד
|
עומדת היא בשמלה אדומה
ובלי סוף בחוץ היא מחכה
מנסה לעצום את העיניים
והעננים עודם בשמים
|
|
|
זה התחיל כבר
בגיל חמש. ממש
בהתחלה, עם
הפרסומת הראשונה
שלי לקונדומים.
כבר אז הבחנתי
בשינוי במדיניות
של סוכנות. אני
זוכרת איך צעקתי
על הסוכן שלי,
על למה הוא מביא
לסוכנות ילדות
קטנות שלא
מוכנות לעולם
הזוהר התככני.
וצדקתי. אפילו
אמא שלי אמרה.
דוגמנית בפרץ
נוסטלגיה. |
|
