|
...וחיוך עצוב שתמיד התהלכה עם ענן גשם קטן בכיס מעילה, הילדה
הזו...
|
היינו אחים בדם
נלחמנו את אותם המלחמות
הנפנו את אותם החרבות
ומסביב למדורה, כרתנו את ברית הדם
|
עוד חתול מחפש פינה חמה
הוא בודד, הפרווה שלו רטובה
|
כול תא מדמם
כול עצב בוכה
מרגישה איך שהכאב חודר
|
מודיע שהכול נגמר
ושנגיד יפה שלום
|
נולדנו לאורו של ירח כחול
בגיל שנה החזקנו חרב
|
כמו מאחורי זכוכית
מציאותי וממשי
|
...כשהירח יהיה כחול
תקום זעקתו של הדם הבתול...
|
...והחיים ממשיכים לבכות
לבכות על המתים
וגם על אמא אדמה שהרגנו...
|
|
|
כל משפט מכליל
הינו מוטעה
מיסודו. |
|
