|
 61801552
יוצר בדימוס,
מבקר כשמזדמן.
הוא רץ בסמטאות, לא נעצר לרגע, הנשק בשקע הכתף, המחסנית בפנים,
הנשק דרוך ומוכן והאצבע רק מחכה לפקודה שתתן לה את הרשות לקחת
חיים.
|
הוא שירת בצבא
במלחמות אין ספור,
הוא פיקד על חיל הרגלים,
ואותות הגבורה הרבים כל-כך,
תלויים היו על הקיר.
|
בליל שחור כולו מזפת
אגשה חיש אל קברך
|
נפערו העיניים, בשקט, בלי הס
חדר המבט לעומקי נשמתי,
ונישא קולו הזקן בלחישה,
היכן תמימותך, הו, ילדי?
|
ארון קטן מעץ אשוח
מונף בשקט לאוויר
ולאחריו הולכים בשקט
תשעה עשר החברים
|
מציאות היא משהו מופשט, אינדבידואלי וסובייקטיבי שאנו חווים כל
אחד בדרכו, מה שבקלות יכול להסביר למה יש אנשים שמעדיפים להמנע
ממנה כמה שיותר.
|
עוד שוטטות אינסופית הובילה אותו למקום נשכח. כמה מוזר היה עוד
פעם לפתוח את הדף שהיה סגור כבר מזמן, כמו מחברת ישנה ומקומטת,
שנשארה בתחתית המגירה בארון ונזנחה עד לאותו רגע מקרי ולפתע
שוב שבה ונגלתה לאוויר העולם וצועקת: הנה אני כאן, עודי קיימת!
|
It doesn't make me feel any better
to know that you're away.
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
זרוע הברקן שלי
אינה כמו פעם |
|
