|
שמי מור,אני חי בתל אביב מאז ומתמיד . היום אני חייל
ובזמני הפנוי מוסיקאי , למדתי מוסיקה ואני יוצר
ומנגן בכמה להקות והרכבים, תחום עיקרי גיטרה.
חובב קולנוע, מאד אוהב את ההתעסקות בתקשורת ופרסום,
משרת בגל"צ וממצא את עצמי בתחום, לפחות עד השחרור..
את הזמן שנותר אני ממצא בכתיבה וחלק ממנה אני חולק
אתכם.
תדה לקוראים ולכל תגובה שהיא.
אם למי שמסביבי לא היה איכפת רק ממני אלא גם מהנושא שמטריד
אותי.
הייתי פשוט צריך את התחושה שזה עדיין קיים, שיש עדיין משהו
מתוק שמחכה לי תמיד, שאף פעם לא יאכזב, שיזכיר לי ילדות טובה
ושתמיד - תמיד, גם כשאין על מה לבכות יש דמעות ששמורות
לזה,אפילו רק אחת.
|
|
|
הייתכן, ראש
המחלקה למבצעים
מיוחדים אדריאן
אדרנוב
איבנוביץ
נתן לי סוכרית
גומי |
|
