|
מריון מאט, נולדה במילניום הקודם בעיריה קטנה ושמה
תל אביב. נקראת על שם דמות שאהבה, ואת שם המשפחה
תצטרכו לפצח לבד. עברה הרבה חוויות, ולמרות זאת היא
מסרבת להתבגר. מציירת מגיל צעיר, ולאחרונה התחילה
לכתוב.
וכנראה שזה מה שאני
בשבילו
בובה.
|
אני כבר לא רואה, לא מרגישה
רק שומעת
והכל מהצד.
|
לברוח מפה לחיים אחרים
זה נראה כמו הפתרון המושלם.
|
ואני מרגישה את הציפורניים
חפורות בתוך המצח שלי
|
ציור שציירתי בשביל אח שלי שנה שעברה. (רישום בעיפרון).
|
|
|
"המממ.." היא
חשבה, בהחזיקה
מלפפון.
כבוד לסלט
ולמשמש גם. |
|
