|
נסיכת הביצה.
כותבת בזמנה הפנוי וחולמת על היום בו יבוא הנסיך,
כפי שאמא הבטיחה, ויוציא אותה מבוץ המציאות.
בינתיים, עד לבואו, מוציאה את שגעונותיה על דפים
לבנים וקומץ אנשים הקורא אותם.
היא שוכבת על החול החם.
נרגעת קצת, קצת מחייכת. קצת מביטה בו, קצת עוצמת עיניים.
היא חושבת על זה שבעצם, אף פעם בחיים שלה היא לא עשתה שום דבר
עד הסוף, בשלמותו.
|
יש דברים שלא אומרים
אני הכל כבר אמרתי
אפילו יותר מדי
עכשיו זה הזמן לשתוק ולהעמיד פני ישנה
|
בשקט, בשקט,
בין אלפי אנשים
מתהלכת אחת.
|
השמיים בכו
ודמעה ירדה על לחיי,
אך הגשם אסף אותה בין זרועותיו
והיא נטמעה בין טיפות רבות אחרות.
|
...והוא החליף את הבלון שלי
בבלון אחר,
צבעו היה לבן-אפור
עצוב הוא וקודר
ולבלון הזה קרא הוא
ייאוש ואכזבה...
|
וכל האנשים
יודעים מלחששים,
אבל אף אחד לא יגלה מכולם
לאיש החשוב ביותר בעולם.
|
יוצא לרחוב, רואה את הבית,
מבין שאת- עדיין אינך,
משאיר לך רק פתק ובו כותב לך
עד כמה קשה לי בגלל חסרונך.
|
אי שם בין הסדינים
אני ואתה יושבים דוממים
נוגעים האחד בשנייה, כל אחד בעצמו
|
אני בוכה לפעמים מהאושר...
|
לא בכיתי כשעזבת,
לא אבכה כשתחזור,
לא אגיד לך התגעגעתי,
הארת יומי השחור.
|
רחש המים
תפילת הציפור
הכל מתמזג
ברקע שחור
|
וככה זורמים חיי הנתין
הנתון במעגל מסורבל
מכאן לכאן מפה להיכן
כך מסתובב הגלגל
|
שוחה בים של כאב,
מחפשת אי של תקווה
ניצולה יחידה
מספינת אהבה שנטרפה.
|
יש משהו באנשים האלה שגורם לי לצחוק, לבכות/ בדרך-כלל להתרגל/
השגרה רעל היא
|
אולי זה לא נשמע דרמטי במיוחד, אבל זה היה (ועדיין נשאר) מאוד
דרמטי בשבילי, הרי הדברים הקטנים בחיינו הם הם שעושים אותם
כל-כך מיוחדים: אין יותר ארוחות בוקר משותפות, גיחות ב 01:00
בלילה, אין יותר זמינות של 24 על 7. הכל שונה.
|
הם מתהלכים בינינו, שטים במציאות היומיומית ועוברים דרכה.
הם בלתי נראים, אבל מי שיסתכל טוב יוכל להבחין בצל שלהם.
מלאכים שפעם שרתו את הטוב, אך ירדו בהדרגה אל ארציות האדם
|
כמה עצוב לחיות בשנות ה-90, כשהכל כבר ידוע ולא אגדה. כשהכל
ממוחשב, נזרקו הספרים. דפי ההיסטוריה בכריכה הישנה נתכלו.
סיפורי הדורות נערכו מחדש והודפסו לתוך קובץ מחשב.
כל ילד קטן כבר יודע שאין באמת מכשפות ולא מפלצות, ואף פיה לא
תשים לו שקל מתחת לכרית עבור שן
|
בתוך נפש אדם, כך אומרים,
יש המון נפשות שונות ואין אף אחת שדומה לשניה בדיוק.
|
כולנו רוצים להיות סופרמן - להציל את העולם בלילה אחד ולזכות
בנערה. להיות חביבי הקהל ועדיין מיוחדים. שכולם ירצו להיות
כמונו, אבל אף אחד לא יוכל.
|
הוא מהרוקדים - אני יודעת. אני רואה אותו מזיז את גופו בחן
לקצב המוזיקה המשתנה. אני יותר מאלה היושבים ומחכים שאחד מאותם
רוקדים יזמין אותם בתנועת יד מלוטשת היטב לבוא איתו לקצה
הרחבה.
|
אני רואה את הים וציפור מעליו ואני חושבת עלייך.
ואני לא רוצה. זה מפחיד אותי לחשוב, שיש לך כל-כך הרבה כוח
לשמח אותי,לפגוע בי.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אפילו כאלה
שמנגנים על
העצבים הם
מוכשרים...
מאחת שיודעת איך
עושים את זה
ומוכנה ללמד
אותכם... |
|
