|
עשר הדקות, שאגב, לא רציתי שייגמרו לעולם, תמו לצערי, ונאלצנו
לחזור.
משם הכל התחיל. המבטים הבלתי פוסקים, שמלווים בחיוכים מאוזן
לאוזן והרבה כיף בלב, כי מה עוד צריכים?
|
אני הסתכלתי לך בעיניים וראיתי שהן מחייכות אליי. אותו מבט
מוכר ואוהב...
ואז קירבת את פנייך, כל כך קרוב עד שלא יכולתי לראותך עוד,
והרגשתי את השפתיים הרכות שלך נוגעות בשפתיי,
את הלשון החמה והרטובה נוגעת ומלטפת את הפה שלי שכל כך רצה את
זה ממזמן...
|
|
|
יש אחת בכפר
סבא, קוראים לה
עינב
אני בה מאוהב
אבל היא אוהבת
שוארמה
חצי תימני
בסוגיה |
|
