|
 129572713
ואני העוורת , רואה אותם מתאחדים
אחרי המבול
אך לפני יום הדין.
|
שוכבת אכולת זעם
כגבר מוכה זיבה
זבה דמעות, זעה ודם.
|
אם אתה רוצה למצות את חייך
החל לראות את הים
שלא ראית אף פעם
ושהיה שם מעולם לפנייך...
|
לשער השמים אגיע בדרך עפר
רטובה מדמעות כממים.
השער יפתח ואכנס בשער.
|
אני צועקת את הפחד ורוקדת
סהרורית, רותחת ויוקדת.
קדה קידות לאב ולדוד.
|
בגלגול הקודם הייתי אישה מורדת
כבולה ופצועה.
לא השכלתי להיות סתם אישה.
לא אז ולא בגלגול הזה
|
מה אירע? מהו פשר החלומות?
|
ילדת תפנוקים, ילדה בודדה
ממה את בורחת, חמודה?
מוזיקת טרנס, מוזיקת זעם
שירים בלועזית, שירי עם.
|
געגועי לענה,
געגועי דבש,
וגעגועים
ללהתגעגע מחדש.
|
בבוקר צוחקת, זהובת תלתלים,
בלילה זבה דמעות ודם.
|
שנים חלפו, אני החכמתי,
אך לעתים מצאת את עצמי באותה הסוגיה דשה ומדשדשת.
למה,ממשיכה אני להתרעם, על הזכרים נגזר להיות הכובשים
ועלי, בתוקף היותי נקבה,הוטל להיות החובשת
|
הוא אמר: "כשאני עצבני, אני מנגן נוקשה וחד."
הוא אמר: " אני מזרחי וכזה אשאר לעד."
|
ספרו לי שישנו מלאך ושמו חשבון
|
ליד השולחנות עמוסי זכרונות
בחושך נתיישב, אתה ואני....
|
מבתרת את החלומות,
פותחת את החלונות,
מבעירה את אש התשוקות
ויוצאת את מחול החיים לרקוד
|
את ראשך המתולתל לא ערפתי
על אוזנייך
הערפתי מלל.
|
כמה קל במלכודת הצדק
לאבד כבוד עצמי וחירות.
|
נחוש בריחו של הסתיו כשיעלה בימים
לאחר חיים כמעט שלמים
|
בימים הולכת יחפה,מקבצת נדבות
בלילות חולצת נעליים, רוקדת אהבות
|
התחלות התחלות,
סופים סופים
עוצבו סתוים
|
עם הילד הזה גדלת
בחצר הגדולה.
מדי יום שחקתם במלחמה
או
בהורים וילדים.
|
עם הילד הזה גדלת
בחצר הגדולה.
|
במרחבי הערבות ,שם רבבי עורבים
בשמיי ערב עם העננים מתערבים
מי ישמע את קולי
|
|
|
מה היה כל כך
גרוע בסלוגן
שלי?!
הבוכיה |
|
