|
מריה יהודיה ילידת 87.
-רודפת אחר תשומת לב שאינה מוכנה לקבל.
-מחפשת קרבה שרוצה לברוח ממנה.
תאהבו אותה. היא תשתדל להחזיר אהבה.
אחרי כמה זמן של אי הסתדרות בין אבא לאמא, אבא עזב את הבית...
כלומר לא נטש או משהו הוא נשטה. הוא עבר לגור אצלה...
|
במורד הגבעה מביתו, עקב אחריה איתמר בעיניים עצובות. בעיני
חרטה עמוקה. בעיני סבל ומצוקה. בעיניים של משהו שאבד לו. לתמיד
אולי. לאוזניו התנגנה שוב ושוב מנגינת קולה של יעל שאמרה לו לא
ליצור קשר. לעולם! וכך לראשונה בחייו שמע אותה כועסת. ממורמרת.
עצובה. וכל זאת
|
זה היה יום רגיל. יום ככל הימים בהם התעוררתי אחרי לילה ארוך
במיטה של גבר זר. קמתי, התלבשתי ויצאתי מביתו בשקט גמור.
זה היה יום רגיל. יום ככל הימים בהם יצאתי מביתו של דן או אורן
או מיכאל או אפילו הילה או אפרת וחיפשתי את הריגוש הבא שלי.
|
|
|
אני מקווה לגדול
ולעשות הרבה
פקה-פקה.
אפרוח ורוד
בדרשת הבר מצווה |
|
