|
"עת לחשוב בכל צבעי הקשת, עת לחשוב בשחור לבן"
מספר לי איך דרוש לעתים לנגן מנגינת נדודים, למה אסור להתמכר
לנחמת אחרים ומותר להתגעגע לחיים רחוקים.
|
מעולם לא התעוררנו לבוקר של טיפות טל יוצרות צבעים.
לבוקר של קשת.
|
את ידי לא תיקח, רק את שירתי לנשמתך הסוערת.
ראיתי סופה מתחוללת, מכילה בה אותי ואותך.
|
|
|
איש אחד נעמד
מאחוריי, וכל
הזמן שמעתי ממנו
"פיססססט..
פיסססט... "
עכשיו, לכו תדעו
איזה טיפוס
מפוקפק זה, ומה
הוא עומד להציע
לי?
לא הסתובבתי.
פתאום קלטתי
שהוא משתין
עליי.
אפרוח ורוד חולק
זכרונות מהטיול
של הלול
ללונדון. |
|
