|
"עת לחשוב בכל צבעי הקשת, עת לחשוב בשחור לבן"
מספר לי איך דרוש לעתים לנגן מנגינת נדודים, למה אסור להתמכר
לנחמת אחרים ומותר להתגעגע לחיים רחוקים.
|
מעולם לא התעוררנו לבוקר של טיפות טל יוצרות צבעים.
לבוקר של קשת.
|
את ידי לא תיקח, רק את שירתי לנשמתך הסוערת.
ראיתי סופה מתחוללת, מכילה בה אותי ואותך.
|
|
|
נכון בפרסומות
בהם מראים
רופאים כתוב
תמיד "המציג
אינו רופא"?
אז:
מחבר הסלוגן
אינו רוקח.
הפארמיציסט מנסה
להפריד בין דמות
בדיונית לממציאה
באמצעות
אנלוגיות מעולם
הפרסום. |
|
