|
נולדה ב- 1985.
שונאת לכתוב הקדמות, בעיקר על עצמה.
היא כתבה למגרה במשך כמה שנים ולפני זמן לא רב
החליטה לצאת לבמה.
היא מאוד תשמח לביקורת בונה ולתגובות שיסבירו את
הניקוד.
I`m waiting for the wake up call
|
כל כך רציתי להראות לך
את עצמי
|
אצבעות קרות נגעו בעורפי
והרגשתי את מגען הקר בי
|
ואולי לא היו הדברים מעולם
|
ידעתי מההתחלה
ולא אמרתי אף מילה
ידעתי שלא אשתלב
ולא אתאהב
ולא ולא ולא. . .
|
איש לא סיפר לציפורים
על יום השואה
|
אני יושבת אל מול השקיעה
מביטה
ושוקעת יחד איתה
|
לו הייתי יכולה להתרומם ולעוף אל הכוכבים
|
לפעמים אני מרגישה שהחיים עוברים על פני כמו קרעי ערפל, חומקים
מבין האצבעות
|
טיף טף, טיף טף נופלות הטיפות ונוקשות בחלון.
תיק תק, תיק תק, מתקתק השעון ומודד שניות שעוברות.
|
צעירים ויפים אוהב אותם אלוהים.
כשתילים ענוגים של עצי ארזים, כניצני פרחים טרם פריחתם.
|
|
|
הים והחוף זה
ליד זה תמיד.
שניהם
רוצים ללמוד
לדבר, ללמוד
לומר
רק מלה אחת. הים
רוצה לומר
"חוף",
והחוף רוצה לומר
"ים". הם
מתקרבים,
שנות מליונים,
אל הדיבור, אל
אמירת
המלה האחת.
כשהים יאמר
"חוף",
וכשהחוף יאמר
"ים",
תבוא גאולה
לעולם,
יחזור העולם
לתוהו.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
