|
בוקר. פונה אל חלון. היא מסתכלת. מסתכלת על מה שיש בחוץ. על
השמיים הכחולים והדשא הירוק והרענן. היא מסתכלת, והיא תוהה כמה
עמוקים השמיים. ריקנות. אכזבה. עצב. קנאה. היא חושבת על חייה.
|
|
|
אף פעם לא חשבתי
שאני אנושי אבל
כשנכשלתי בבגרות
בתנ"ך הבנתי שזה
לא משנה.
כך או כך, אני
טיפש. |
|