|
שיינברגר הוא כבר לא ילד.. נופ... אוטוטו 28.. את
הילדות הוא השאיר מאחור והתבגר לו בינתיים. לא הייתה
לו הרבה ברירה, בכל זאת, צבא הוא כבר סיים, טיול
גדול כבר עשה.. אפילו תואר ראשון הוא כבר הספיק
להשיג. בינתיים הוא מקדיש את רוב זמנו לשיטוטים חסרי
תכלית מול המקלדת, כותב לעצמו ולכל העולם כל שטות
שעולה לו בראש.. אפילו לטלוויזיה הוא הספיק לכתוב
תקופה מסויימת שהייתה מגניבה ביותר. כשהוא לא מול
המקלדת, הוא מול המיקרופון עושה נעים באוזן למאזיני
'קול הקמפוס' 106FM שרצו לשמוע קצת מוסיקה טובה
בליווי בלבולי שכל שיינברגרים אופייניים.. אתם אפילו
מוזמנים להאזין לה.. מידי יום ו' בשעה 14:00 אתם
מוזמנים לשעה אחת של מוסיקה שעושה נעים באוזן, מי
יודע, אולי אפילו תהנו.. ואם אתם דווקא מאנשי
ההיפהופ. אז אפשר לתפוס את תכנית הגרוב שלו בכל יום
ה' בשעה 21:00.. אל תגידו שלא ידעתם..
כן זה אני, התיכוניסט הראשון בהיסטוריה שהוא שילוב בין אדם
לרובוט, הדוקטור אמר לי שאם זה יצליח ידגירו את השכפולים שלי
לפני הזמן כדי שלכל הורה שלא מצליח בפוריות המכאנית יהיה
אנדרואיד, או בקיצור, אנדי משלו.
|
אלוהים הסמיק. נבוך משהו הוא פתח ואמר: "גבריאל, יא קקה, איך
עשית לי דבר כזה? בעצם, היא הייתה אחלה זיון אתה גבר גבר, צ'פר
את עצמך ביום חופש". גבריאל חייך. "האמת היא שהתודה האמיתית
מגיעה ליגאל", אמר גבריאל.
|
"וואלה, אחי, כנראה אני בסרט רע, אבל יאללה נזרום, תארגן לי
ג'ויינט באורך 20 ס"מ ואני אהיה מבסוט" אמר המסטול וחייך
לעצמו.
השד מחא כף וכהרף עין הופיע בידו של המסטול ג'ויינט באורך 20
ס"מ.
|
פיצוץ של אוטובוס, חשב לעצמו דני בהנאה, שילם לנהג ושירך את
דרכו למושב האחורי. הוא לא טעה.
זה באמת היה אוטובוס מיוחד, דגם LM-200 מסוג מרצדס עם הרבה
יותר מדי כוחות סוס. בעיתונות קראו לזה ''הטרנספורטר של
ההמונים''.
|
ראיתם פעם אמבטייה רצה באמצע הלילה? אם כן, אז אני מתנצל.
לא התכוונתי להפחיד אתכם. התחלתי לרוץ, אך פתאום הרגשתי משיכה
מכיוון מכנסיי. הגומי, שהחזיק אותם, החל ליפול ואיתו, גם
המכנסיים...
|
אני לא שקרן, האושר שלך באמת קודם לכל. רק חבל שהאושר שלך ושלי
לא קשורים באותן הנסיבות.
|
אני מתגעגע אלייך, למרות שאף פעם לא היינו יחד, מתגעגע לתחושה
שלך לידי, לנשימות החמות שלך כשאת ישנה, לחיבוק שלך, לנשיקה
שלך. אני מתגעגע אלייך, אל כל כולך. אם רק היית אמיתית, כאן
ועכשיו, היינו עושים אהבה ומתמזגים לנצח.
|
דרקונים התעופפו ברקע השקיעה על המים, הגיבור כבר סיים להשמיד
את המפלצת וכעת נשק לאהובתו הנצחית. אחלה סוף הוא חייך לעצמו
ועזב את אולם הקולנוע.
|
למזלי, ראיית הלילה שלי לא רעה בכלל, הבטתי לכיוון ממנו בקע
הרעש
והתחלתי לרעוד. זוג עיניים ירוקות ובוהקות הביטו בי ברשעות
מובהקת
|
הוא ישב בסלון ביתו, העביר את הערוץ בטלוויזיה לערוץ שמבחינתו
שידר איכות בלתי מתפשרת: הערוץ הים תיכוני 'בריזה' ובזמן שזאב
רווח עשה את ה'מיאו חתולה' שלו, צדוק תכנן נקמה.
|
אני יודע ומאמין שעוד יבוא היום שבוא נחזור
השמש תקפא על מקומה ותאיר את חיי שוב
כל האושר הגדול הזה יחזור ויתפרץ
מבעד לערפל המגע ששורר כאן עכשיו.
|
זורם פנימה, אל הדם ומתגלגל בעורקים
ופתאום, אני מבין שזה חזק.
המציאות נוטה להתחבר שוב בצלילים
|
השטן כבר עומד להכריז על סוף המשחק, אני מביט לה בעיניים ולא
מבין כלום מהמבט שלה - אטום.
הוא מכריז, אני מגלה את הקלפים ושם הכל על השולחן.
|
כבר שבוע שזה ככה, מאז שחזרתי, מטפס על הקירות בלי לדעת מה
לעשות, מטייל על התקרה, אין יותר צבא, בינתיים גם אין עבודה
ואין לימודים. הייתי יכול להסתדר בלי כל אלה, גם ככה הדבר
היחידי שעניין אותי זו את. אבל עכשיו גם את לא כאן.
|
מישהו נרדם בשמירה. מישהו יצטרך לשלם.
חרון אפו עוד יכה... אל תגידו שלא אמרתי לכם...
למה נגמרו לי הגרעינים?
|
פתאום נזכרתי, את גם זו שבכתה לי על כמה שרע לה אחרי שהוא עזב
אותך, את שרצית אותו אבל המנוול רצה אחרת, 'לא, אל תקרא לו
חרא' את אמרת לי כשאמרתי לך שהוא לא שווה אותך בשיט,
|
זו רק תקופה, אני מקווה. בינתיים האושר כבר לא גר כאן יותר,
הוא תלה שלט על אחד העצים ברחוב והודיע שהוא מחפש שותפים לדירה
החדשה שהשכיר בעיר אחרת, רחוק מכאן - אף אחד לא ענה.
|
נכון. היו לי איתך כבר כמה מפגשים מקריים בעבר, אבל תמיד ארזת
את הפקלאות באמצע הלילה וחמקת לך חרישית דרך חור המנעול מבלי
להשאיר סימן.
|
להב חד הוצמד לצווארה וגרם לקשיי נשימה קשים, שני הצוענים
האחרים שלפו אף הם את הפגיונות והחלו מקלפים מעל הנערה החיוורת
את בגדיה, קרע אחר קרע, לאט ובזהירות, הם לא מיהרו.
|
תפסנו מונית שהסיעה אותנו לכיוון מלון מחורבן בפיגאל - אחד
המקומות היותר מגעילים בפאריז, זונות ושיכורים שעמדו בצדי
הרחוב לא הפכו אותו לטוב יותר.
|
הרגשתם פעם קור? קור אמיתי? בארץ אין אפשרות להרגיש את זה, גם
כשקר מאוד זה עדיין לא מתקרב למה שאני הרגשתי באותו בוקר,
הטמפרטורה בחוץ הייתה מינוס 6, המעיל שהבאתי איתי מהארץ לא
הותאם לכזאת טמפרטורה קיצונית והיה יעיל כמו כוסות רוח למת,
קפאתי.
|
יום כיפור נגמר כבר לפני כמה שעות, לא נראה לי שמישהו צם.
חשבתם פעם על הצום? אני מתכוון, ב-א-מ-ת באמת לשבת ולחשוב למה
אנשים צמים?
יש כאלה שיגידו שהצום מנקה את הגוף מרעלים, אחרים יאמרו באמונה
עיוורת שזהו רצונו של האל.
|
ניו זילנד, אי דרומי - קווינסטאון, צולם ב CANNON S1
|
בכניסה לטראק אייבל טזמן שבאי הדרומי בניו זילנד, ניתן למצוא
שני פסלי עץ ענקיים חצובים בגזע עץ קאורי, הסיפור הוא על פי
אגדה קיווית עתיקה.
|
בתודה לזוג אנשים מדהימים..
|
איפשהו באמצע הדרך, בין נקודה אחת באי הצפוני בניו זילנד
לנקודה אחרת.. מצאנו את גן העדן..
|
נוף מתפרץ על רקע טראק אייבל טזמן בניו זילנד
|
מאונט דום - חפשו את העין של סאורון...
|
אמצע ניו זילנד.. מאונט DOOM....והסופה בעיצומה..
|
קייפ טריבוליישן אוסטרליה...
|
באמצע אוסטרליה...ביציאה בין הבוש לקיירנס...נתקלתי פתאום
בהמון קנגרואים...שלפתי מצלמה.. וזה מה שיצא..
|
חצי האי אוטאגו - אוקטובר 05 - ניו זילנד.
|
מעשה בבחור אחד, כולם קראו לו סמי, כלי עולם שולט בכל הבנות
קראו לו מאמי
הוא נולד בסביון להורים עם כישרון ממלכה 60 אינצ' אצלו בסלון
ואז יום אחד הכל נגמר...
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
הגבר המודרני
מת!
יחי הגבר הפוסט
מודרני!
- הגבר הקדמון |
|
