[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








1987
יצא למסעו ברחבי מוחו
וחזר בלי הרבה תשובות.
נדפק לו השכל וכעת
הכתיבה היא ברז רגשות




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מפצחת גרעינים ורואה כדורגל ארגנטינאי

אולי הסמים, אולי באמת העולם אכזר.
אבל אפשר עליו,
רק בכוח ועם בעיטות למוח.
אולי


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אהבה נכזבת
עשיתי שגרם לך לעזוב אותי ויותר גרוע, להפסיק לאהוב אותי.
אוהב אותי?
או לא אוהב אותי?

אורית, אני לא יודע מה עובר עליי, אני נשבר בלעדייך. אני מגיע
הביתה אחרי חזרות מפרכות ואני בא למקרר להוציא משהו לאכול,
ובסוף אני מוצא את עצמי מדבר עם יהב בטלפון, עם בקבוק בירה חמה
כמו שתן ופסטה לא מוכנה, ומנסה לנחם אותו שלפני 20 דקות נודע
לו שאחותו נהרגה בת

הרהור
כל מה שנתתי, לקחת. וכל מה שהבאת לי, החזרתי.
רק כדי שתהיי מרוצה, כי אני כבר לא אהיה פה.
אז רצית לכבוש את העולם ולהשיג את החופש בידיים, אבל אני עדיין
לא מבין איך ילדה בת 20 יכולה לבקש כל כך הרבה דברים ממני,
ובכלל מכל העולם.

אני רוצה להיות איתה כל כך וזה משגע אותי, שאני לא יכול.
קנס.

כל כך הרבה שאלות שפוגעות, כאילו חצים ננעצו לי בתוך הלב, אבל
אני יודע שאת אומרת את זה מתוך תמימות, בגלל שאת באמת לא
מבינה.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
"מה?!?!? היא הייתה באותו כפר?!?", "כן... אני מצטער..." אני
לי הפקיד במעין אדישות שכזו. אני כבר לא ידעתי מה אני הולך
לעשות עם עצמי. החלטתי שאני נוסע לכפר כדי לבדוק מה קרה שם ואם
שרון שם. ברגע שיצאתי החוצה לקחתי מונית ואמרתי לנהג: "טייק מי
טו דה וויליג'".




מישהו בוכה,
אלי. קומבה-יה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 16767. בבמה מאז 23/2/03 14:18

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למאור שקשוק
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה