| 
    
    
	
      
 
   MAOR63
 
  
 
 
נולדתי בצד הפולני של החיים, עם הרבה תופעות לוואי - 
אבל שרדתי!. שרתי הרבה לפני שדיברתי. מתנות רבות 
העניק לי היקום.. ציור כדי למדוט, כתיבה כדי לשחרר 
רגשות. הריקוד והשירה כדי לחוות אבדן שליטה - 
בשליטה. מי היה מאמין שאוכל מצוא פינה להביע את עצמי 
בקול...בבמה חדשה! 
 
 
 
 
 ...אני חלק משירת הבריאה, 
יצירה של טבע.  
 |  
 מאושר האדם 
שעיניו רואות - 
את עוצמות המילים, מתחברות לשורות.  
 |  
 והאוויר ירווה תשוקה 
ברוח קלילה ושמלתי לבנה, 
שקופה, מוכנה, מתמסרת 
שלמה ומושלמת  
 |  
 אחרי שנוגעים, 
אני חשה באזור הדמדומים, 
במקום שבו מפציע האור, 
דווקא בחשיכה נזכרים.  
 |  
 אני אוהבת אותך, 
 
תהיה אשר תהיה, 
 
הרוח תישא את מילותיי איתה אליך...  
 |  
 אחרי העלטה הכבדה ביותר - 
מפציעה קרן שמש חדשה, 
כאילו לא היה לילה על פני האדמה  
 |  
 בעיניים שלך ראיתי אותך, 
 
ללא הגנות וללא מסכה.  
 |  
 לו הייתי רואה  
את הדרך קדימה, 
את קשיי המסע  
 |  
 הטבע מאזן את עצמו 
 
מחפש הרמוניה בתנועה, 
 
כמו צבעים חיים, כמו ציור בתמונה.  
 |  
 כשהוא יגדל, 
 
יפגוש את עצמו במסע הפנימי, 
 
תמונות היקום שראיתי אני.  
 |  
 ראיתי את המבט בעיניך, 
כל-כך זר, כל-כך מוכר. 
כל-כך חד, ממוקד, ממכר ויודע.  
 |  
 אני נוגעת בך, כמו שנגעתי לפני שנים, 
מתוך מודעות, מתוך התקדמות, שיעורי החיים, 
מתוך האהבה ועוצמת הרגשות שכלואה בפנים.  
 |  
 להתרומם, מתוך ההריסות 
ולחבר, פיסות פיסות 
גשרים בין נשמות.  
 |  
 בימים של סתיו בחיי, אני נושמת, משילה. 
בדמעות של רטוב ומלוח 
מפנה מקום למציאות חדשה.  
 |  
 אני רוצה לברוח, לחפש עידוד 
מה שלא מצאתי בי פנימה - 
ללכת לאיבוד.  
 |  
 לנשוף את עצמי לא מודעת, 
 
עיני נסגרות מול מסך המציאות, 
 
בעונג אותי גומעת, 
 
מרווה צימאון של שנים בגלות.  
 |  
 אני רוצה לצעוק וללכת הלאה. 
לצרוח את כל ישותי. 
מבלי שעיניים יינעצו בי  
 |  
 נפשי יצאה אליך, ופגשה את שלך. 
לא היתה מקריות, אבל היתה מקוריות. 
ללא תכנון מוקדם והפתעה גדולה  
 |  
 מוקפת בדמויות, רדופה בחלומות 
 
ולא מבינה.  
 |  
 נגעת בי, 
הו, איך נגעת בי. 
כמו שהייתי ראויה, 
כבן אנוש וכאישה.  
 |  
 תן לי לאבד את עצמי בך, 
 
עכשיו, לא מחר 
 
לפני שיהיה מאוחר.  
 |  
 נשמתך נראית מטיילת סביב 
לא מוצאת מנוחה בגופך שלך 
משלחת זרועות לחבק - להגיב.  
 |  
 שכחנו קרן שמש, 
 
שכחנו עלים נושרים, 
 
חיוך ותום של ילד, 
 
הפכנו כועסים.  
 |  
 האר לי את קצה האפלה 
 
שאראה, שארגיש, שאדע 
 
שבקצה הלילה שלי, אני לא בודדה.  
 |  
 ...על המסך שלי פגשתי דמותך בדרך, 
רציתי אותך יותר מתמיד, 
לשקוע בתוך נשמתך.  
 |  
 
 
  
 
 |    
   
        
          | 
                
 פסוליה רצינית 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גחלילית מציגה 
 
 
עוד יוגורט 
יופלה שנגנז. 
 
בצדק.  | 
         
       
  
 
 
	  
      
  
 
 
  |