|
בשנת 1986 החליטו, לדאבוני, שני אנשים, לימים הוריי,
להביא ילד ראשון לעולם.
וכך בחורף הגשום והאפור של שנת 1987, באתי לעולם,
כבר הכל קיים.
אם תשאלו אנשים אחרים, לא היה חסר לי כלום, ובכל
זאת, הרגשתי חלל גדול, שנותן אותותיו עד ימינו אנו.
כל שנותר לקוות הוא שיצירותי יעוררו בכם משהו, שימלא
את החלל שאולי קיים גם בכם. עצב, שמחה, חיוך, כאב.
בקשה אחת כן יש לי; אל תשוטטו פה רק כדי להעביר את
הזמן.
מכתבי נאצה ווירוסים אפשר לשלוח למייל.
מה עושה משורר
אם לא לכתוב שירים?
|
בלי צדפה שתעטוף אותה מכל כיוון
אין היא נוצצת
אף לא מבריקה.
|
משרבט צורות כחולות
שטויות
דפים דפים של מלחמות.
|
"רבות בנות עשו חיל
ואת עלית על כולנה"
|
הייתי רוצה קצת מים לשתות
לשים קץ לצמא הארוך
|
מתבונן,
איך אחד משתקף בשני.
|
וזה האילן העלוב למראה
עומד עירום מכוסה משפחה
וגזעו הדקיק חורק - מאיים
משבור תחת עול הגזרה.
|
ציפורים מצייצות ושמיים תכולים
לא יידמו אף פעם
לכבשים שחורות על גבעות סגולים (ולא סגולות...)
|
גם העלה מתפורר, נשבר
השיר נשכח מלב
|
מסכה צוחקת מסכה בוכה
עומדות האחת אל גב השנייה
|
אני והיא יושבים וצופים בי ובה
|
בקשי אל תישיר מבטך אל השמש
אוכל
אך פן תבקשי לעצום את עיני
|
תמיד תקוות שווא עשו אותי מאושר זוכרת?
|
יותר מדי רעש
יותר מדי עשן
פחות מדי טעם.
|
ואין קורא
ואין מציל
ואין אומר
הייתה ספינה
|
קרן זהב אחרונה
מפלחת ליבתי
ואנוכי זועק אלייך
התעזביני? התלכי?
|
לא פילים
לא נזכור את כל מה שהיה
כשהיינו קטנים
|
כשאני חושב על עצמי
עדיף היה אילו חיי
היו מונצחים מראש
|
חיוורת, קרה
ובלחש בכיה
נוטעת בי חיים.
|
למשל את הגועל שאני ארגיש אם מישהו כאן יכתוב לי שאני צריך
לקחת את עצמי בידיים
|
Blackbird singing in the dead of night
Take these broken wings and learn to fly
All you life
You were only waiting for this moment to arise
|
להרגיש קצת ליטוף
אחרי המכה
לדעת שיש לי
אותך
|
שיר הנושא מתוך הסרט
קטע אינסטרומנטלי
|
היא עדיין שוכבת
לנצח שבורה
הוא מרגיש שהוא נמצא
בתוך האפלה ....
|
אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
|
|
מאז ששלי התחילה
ללמוד
באוניברסיטה
התחלתי להבין
למה חשוב שתהיה
השכלה גבוהה.
היא מאוד השתפרה
. מאוד.
החבר של שלי. |
|
