[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 254395566 254395566
"תפסיק לחלום" ככה אתה אומר לעצמך כל פעם מחדש..

"צא מזה, יאללה כבר.." ועוד לפני שאתה שם לב אתה
בתוך עוד חלום, שוקע בפנטזיות מתוק-מריר, כאלה
שמוציאות ממך את כל הטוב החוצה ונותנות לך לאשש את
כל הרצונות הכי מודחקים, כאלה שדוחפות את הפחד עמוק
פנימה וגורמות לשקט.. השקט שחיכית לו הרבה מאוד זמן
וכבר שכחת איך הוא נשמע.. עד שבוקר אחד אתה מוצא את
עצמך יושב במרפסת, ער עוד מהלילה הקודם, אחרי השיחה
האחרונה ושוב זה נגמר ושוב אתה מתמודד עם המציאות
לבד, בדרך שהתמודדת איתה פעם.
ואתה היית בטוח שזהו... שזה הניסיון האחרון..
וטעית... אבל אתה תמיד צודק..."




לרשימת יצירות המונולוג החדשות
יסורים
פתאום שיש לי הרבה מה

לומר

יומן
..."זהו! אני לא יכול יותר" אמרתי לעצמי. פתחתי את החלון אמרתי
למזדיין הזה שנדחף לי לחניה בשיא הרוגע: " תגיד אח שלי, אתה לא
רואה שעוד לא יצאתי מהחניה? לאן אתה מנסה להכנס בדיוק?"...

יומן
אז חייכתי במבוכה ושתקתי, כשאני קורס מבפנים. לשמוע דבר כזה
מאמא בשיחה אסוציאטיבית ומקרית שכזו אשר מתרחשת לפחות פעם
בשבוע באופן קבוע זה לא טוב. בטח שלא לי.




תמיד אהבתי את
המספר 50 שלם
ועגול.

עד שגיליתי את
ה-100.



תאנה ביישנית


תרומה לבמה





יוצר מס' 44291. בבמה מאז 3/12/04 22:34

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למאור עמיר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה