|
אתה אי שם בין שקיעה לזריחה
ואני כבר לא זוכרת
|
עץ האורן מתנדנד לו מול עיניי על המראה וריחו המהול בטיפת אמת
וים של זיוף, מדגדג את אפי ומזכיר לי שצריך להיפטר ממנו בקרוב.
|
|
|
אין עליי!
אין עליי!
נו, עכשיו כבר
יש. הלו חבר'ה,
אחד אחד אמרתי!
אפרוח ורוד
בגן החשמל,
שישו ושמחו,
הוא כבר לא
מובטל. |
|
