|
נמשך לשירת הסירנה
בעיצומו של פרק
שעוד ייכתב באוטוביוגרפיה שלי
|
כל מה שיש כאן זה אנשים שמתרגלים
או כאלה שמדברים לעצמם
|
אמרו לי שהמפה היא לא השטח
אבל כמו כלב מרוצים
כשפותחים לך את השער אתה רץ
|
והזמן נופל כמו קוביות טטריס
משלימות שורה ונעלם
|
ויראה לנו שאנחנו לא משוגעים
או שיראה לנו שאנחנו טועים
|
למה כל פעם צריך לאבד רגל
כדי שנוכל להעריך כמה טוב זה ללכת
|
האחרים כותבים מחדש את המיתוס.
|
רואים רק גוש פלסטלינה
במקום אומנות חזותית
|
האפשרויות
שהיו יכולות להיות
|
שהכל נצבע שחור אין צורך באמונה
אין צורך להתאמץ
|
ואני נסחף ולא מבין
רוצה לקרוע את הקונדום הרגשי
|
אם רק היית מתחשב, הייתי מראה לך
איך לא למות מאהבה נכזבת
|
הייתי רוצה לשמח אותך
ולא במובן הרומנטי
|
יש דברים
שלא רוכבים על אופניים
|
אם תחזור על המנטרה מספיק פעמים
בסוף גם תאמין לעצמך
|
קחי אותי
אני הרי שלך מזמן
תעשי בי מה שתרצי
|
אבל זה לא מפליא בהתחשב באדם
שמכר דונמים מהירח
|
מקרין אותך על הקירות
הלבנים בחדר שלי
|
הלילה שוב קשה להרדם
בגלל מחשבות שנדחקו לסוף התור
לא מצליחות לעבור אודישן
|
התת מודע שלי מפעיל תחנה פיראטית
וכתמים עדיין אפשר לראות באולטרה סגול
|
|
|
ההצגה הייתה
נפלאה,
הקהל היה
כישלון... |
|
