|
וזה רועש מדי אז אני מאוננת.
וזה טוב ואופס זה כבר נגמר.
|
וכמה שזה טוב ככה הטוב הזה זמני
וכמה שזה נכון ככה זה קטלני
וכמה שביחד אנחנו טובים, ככה עמוק יותר אנחנו טובעים.
|
והתחברנו לסוג של אלוהים,
ושאלנו אותו מה העניינים,
והוא שתק וקצת צחק
ונתן לנו בפנים.
|
החיים האלה בחבילה עם סרט והכל...
וזיבי... כלום.
|
ושוב זה מתנגן,
שיר מעורפל ואילם.
|
תני לי את גופך ופרט את שדייך,
תני לי את רחמך ואת חום שפתייך.
|
יש משהו בימים האלה, ימים חדשים של התחלה של סוף של התחלה.
הלב מוצף בחומרים לא מזוהים והמוח שותק. וזה גורם לך להעמיק
במחשבה ולנתח דברים שעוד לא נגעת בהם עדין. זה סוג של התבגרות
וזה חזק. זה נראה גדול עליך ועם זה מאד מובן וברור.
|
|
|
כל מה שאני יודע
כהנא לימד
אותי.
ברוך גולדשטיין
מודה לאלוהיו. |
|
