[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מוציאה לי תפוז מהמקרר ולוקחת את הזמן למרות שאני אף פעם לא
מאחרת ואף פעם לא נותנת לאף אחד לחכות אבל עליו החוקים אינם
חלים, אם גורם חוקי היה חלק מהכל אולי הדברים היו אחרת.
מקלפת ואוכלת לאט לאט, שותה כוס מים בזמן שבראשי עובר המשפט של
אבא...

כשהייתי קטנה נשארתי לבד בבית בזמן שכולכם הלכתם לעשות את
הסידורים שלכם.
עליתי למעלה לספריה ובחרתי לי את האלבום הכי ישן ומאובק שהיה
שם.

היה זה יום סגריר והקבוצה הפסידה אמר פוליטקאי די מסוקס.

עכשיו התור ריק ואין זכר לאדם בסביבה
אפילו רק מי שעובר ליד, בורח ישר מרוב האימה

כשאכין את הקפה המר לא אוציא עוד כוס בשבילך, לא אבחוש את
הסוכר לכבודך. כשאנעל את דלתי לא אחשוב פעמיים לאן תצא לאחר
שכבר אתרחק מדירתי.

ליאור יום אחד יגיע רחוק, בעסקי החוק. תואר שני בערכות דין זה
לא צחוק אחרי הכל.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ומותק אם אני עושה משהו רע תדע שזה הוא
אין זאת האשמה שלי הוא שולט בכל תזוזתי
אסור לך לברוח, הרי באת בגללו

על שפתיה מרוח אודם שני עז
שאנל 69 רבלון 74 לוריאל 58

קבלת הדברים כפשוטם
הבנת הדברים ככוונתם

משחק איתה ובה כל עוד היא מוצאת בקסמיו נחמה

כי כשאתה לבד אתה פנוי
אתה חושב מבין ולא מעכל

נשכב כאן לנצח נרדם עד אין סוף
תיגע בי בלי מנוח ותלחש באוזני

מאמינה שידיך פתוחות לרווחה
אתה עומד על על גבולו של צוק


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
זכרונות
מתחת אותי עד הסוף... עמדת לי על הגב... משכת לי ת'ידיים, צעקת
עליי כמו מטורף כשהפסקתי באמצע, כל כך האמנת בי והערצת אותי.

אצלנו בבית במקרר הכל פג תוקף... יש ימים שפשוט רעבים.
אל תרחמו עלי, בסוף מתרגלים.

החורף לא יגיע וזה סופי.

כ50 מטר מכניסת ביתו מתחיל לדבר ונאחז בסיכוי האחרון והקלוש
שאולי עוד אדרוך על מרצפות ביתו העלוב, לרוב, למען האמת תמיד
הוא נכשל אבל הוא אינו מתלונן, הוא אף פעם לא הצליח ב50 מטר על
55 קמ"ש לגרום למישהו להסכים.

היא היתה בת 40 כאשר זה קרה, ואני הייתי בן שנה.
ישבנו בחדר על חפיסה ודיברנו על מה שעובר עליה.
היא בכתה המון והתלוננה בלי סוף. היבבות שלה הפריעו לי לישון,
ואני חושב שעד היום בגלל זה אני נמוך, מחוסר שינה.

חשבתי תמיד שאפשר לשלוט בדמיון
אני לא חושבת שאפשר לקבוע את הבא




החיים הם כמו
מזנון אכול כפי
יכולתך.



מעורר בחילה.



נחשון קלאש-ראש
ותובנותיו.


תרומה לבמה





יוצר מס' 68320. בבמה מאז 14/5/06 18:28

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למניה דיפרסיה
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה