[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
נפשי


אל היוצרים המוערכים על ידי מלי גנוןאל היוצרים המעריכים את מלי גנון
ילידת 1953 גרה ברמת גן, מאמינה ביושר, אמון, אהבה,
ורוצה רק טוב לאדם, מדלגת על הרע...משתדלת לדבוק
באנרגיה החיובית שמסביבנו ומעבירה אותה לסובבים.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סופני
הם הביטו אחד בעיני השני, מבט אשר בעבר הרטיט את נימי נפשם.

נותר מבט המביע רגש דל ומחשבות המאיימות לפרוץ בכעס רב.

גופו כפוף, פניו חרושות כאב, הליכתו מהוססת, אמונתו מתחזקת.

הביטה בו בחמלה, לא האמינה שזה היה אהוב ליבה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
שלובי ידיים
חבוקים בשניים
מביטים בעיניים

אהבה
נתעורר כדי לחיות
לנשום להיות...
לעזאזל המוסכמות...
ננצח את המגבלות...
שלי אתה לעד
שלך אני בלבד...

ניגנת במיתרי ליבי
זימרת - למעני
שידרת מסרים - עבורי

אהבה
מבטך חודר ונוקב
שולח חץ לתוככי הלב,
אוחז בידי ברגש
מצמרר גופי חרש...

געגוע
רציתי להפרד ממך
לספר אהבתי אליך
אחזתי בידך ברוך והצמדתי לגופי
ניסיתי להעניק לך מכוחי, מעוצמתי

הוי אלוהים... עד מתי
על במותיך חלל...

כמיהה
פעימות לב מאיצות
כמהה לרצות
לאחוז, ללטף... לשתות...

תחושתי
בחרתי - ממך להתעלם,
לשמוע אותך ולהיעלם,

שיר זה נכתב לבני הבכור ברגע מאוד מיוחד.

הלל
כיסופים הציפו את נפשי
לאחוז בך בני נשמתי
רגע שלא אשכח לעולם עוללי
בן נתנשרתי שהנך שלי...

געגוע
שישי שבת זוחל בעצלתיים
דומה שלא יגמר עוד יומיים...
מחשבות ותחושות נרקמות
כמשדרות לאוזניים רחוקות.

יחסים
געגועים עזים
כמיהה ללא מילים

רומנטיקה
הלב מלא עד גדותיו
כאב עצום חורך דפנותיו
דמעות זולגות מעצמן
כיוצרות צלקות בדרכן.

הלל
פוסעת בשבילי החיים
מסירה מכשולים
מנפצת זרדים

הרהור
מרוץ חסר מעצורים
מחשבות בטלטולים
רגעים מרגשים
שעות... מבולבלים.

כמיהה
קולך מתנגן באוזני
מחלחל, חודר לעצמותי
כמנגינה קסומה
המחסירה מהלב פעימה.

דיאלוג
ביום בהיר ביתי
שאלה שאלת אותי:
"אימי, מה זה חיים?!"
הותרת אותי ללא מילים

רוצה לצעוק
חפצה להתבטא
לפקוח עיניים אטומות
להבהיר לאדם שקשור למוסכמות

הרהור
בדממת הליל המלבלב
מתגנבת בלאט לתוככי הלב
רוח קרירה מצמררת
נפש פצועה מקררת...

גורל
הלב מלא עד גדותיו
כאב עצום חורך דפנותיו
דמעות זולגות מעצמן
כיוצרות צלקות בדרכן...

גורל
ידעתי שהפרידה קשה עבורכם
זעקתי... זעקה אילמת
שתקתי... שתיקה רועמת
בכאב ובעצב... הזלתי דמעות
במבט אילם... רציתי לשנות...
גורלות...

הרהור
חיי היו משולבים בחייך
מחשבותיי חיטטו במחשבותיך
רצוני חפץ להיות אתך
גופי היה נכון עבורך.

מקום
אין ספור מילים
רבבות משפטים
מתרוצצים גלמודים
מבעבעים בודדים

קינה
מביטה בך
זה אתה במלוא קומתך
המפחיד הכועס
המעניש המקלס.

אמרת: רוצה לראות אותך...
עניתי: אבל ?!
אמרת: בלי אבל, בואי וזהו....

היתכן הדבר?

מצב
בודדה וכואבת לנוכח העובדה
עצובה ומתייסרת בדממה
נאלצת לחדור לפינות אפלות
נוגעת, דומעת עם הזכרונות.

כעס
מילה כה יפה
שטמונה בה תיקווה ושאיפה
מחד תובעת מלחמה ודם
ומאידך רעות עם בני אדם

געגוע
תחושה מוזרה מבעבעת בתוכי
רגשנות משונה מתגנבת במוחי
לפתע פתאום משאלה כמוסה
מעלה עור וגידים ולובשת צורה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
חוסר אונים
אני מבחינתי ממשיכה הלאה, עוצמתית, מאמינה בעצמי, מודה לאל יום
יום על המתנה שקיבלתי ממנו... את החופש. בעצם מה ששיחרר אותי
מהפחד ממנו זה המחלה שלו... עד כמה שזה נשמע קשה אבל זו
האמת...




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
בוחן פתע:
מה עדיף?
א. לקפוץ מגשר
ב. חבית
פיסטוקים
סגולה.
ג. ציפור אחת
ביד משתיים על
העץ.
ד. כל התשובות
נכונות


את התשובות יש
לשלוח למתלבט


תרומה לבמה





יוצר מס' 26018. בבמה מאז 11/9/03 1:40

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למלי גנון
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה