|
מלכה נולדה בערב גשום במיוחד, בשנת 78''. היא כותבת
מאז שלמדה כיצד, ואף פירסמה שני סיפורים קצרצרים
במדור "סיפור קצרצר" ז"ל במוסף זמן תל אביב. מאחר
והמגירה שלה התמלאה עד כמעט להתפקע, החליטה מלכה
לאוורר כמה סיפורים מפרי עיטה בבמה, תחת השם, שחבל
שהיא לא יכלה לקחת קרדיט על המצאתו - מלכה לב אדום.
יש לי אצבע בתוך העציץ. כך בין שתיל נענע אחד לרעהו, נחה לה
האצבע - זקופה ותמירה.
|
לפעמים, כשאנחנו עושים אהבה אני בוהה בתקרת הפיאט הכסופה שלו.
שרועה על המושבים הפתוחים עד המקסימום האפשרי, התחתונים זרוקים
על תחתית המכונית, ואין לי שמץ של מושג איפה החזייה. אני
מסתכלת מבעד לחלון, שמתמלא אט אט באדים, אל השמיים הפרושים
מעלינו בחניונים שוממים
|
בחדר השינה שלי אתה יושב על המיטה, לבוש טרינינג ומבט מורעב
בעיניך. דרכן אני יכולה לראות כמו בסרט נע איך אתה מפשיט אותי
בדמיונך, באת להתעלס עמי.
|
האם הכאב הופך להרגל? האם העלבון המדמם נקרש לאדישות? מיבבת
כמו חתול מרוט על הריצפה התרוצצו בי כל השאלות, עד שליבי נלפת
בכאב משתק, חד, רצחני.
|
אנחנו נפגש יום אחד. הוא עם אחרת, ואני ...
|
רציתי לספר לך, איך כשבפעם הראשונה שעשינו אהבה (עכשיו מותר לי
להגדיר זאת כך?), התמלאתי בתחושה מוזרה, חמקמקה, ואיך ניסיתי
לשדר לך בטלפטיה - אני אוהבת אותך, ואתה חשבת שאני רוצה פאנטה.
|
"למה את לא נחשפת, למה את לא נפתחת?" קטרג הפסיכולוג, תאוותו
לבשר חשוף מבליחה בעיניו, רק קולו שומר על הפסדה המקצועית. אבל
אני בחורה שמרנית, ולא מקלפת את שכבותי בפני כולם. "לא מספיק
שאראה לך ביחידות את הצלקות שלי?" שאלתי בתחינה.
|
הלוואי ויכולתי לשנוא אותך, זה היה הופך הכל להרבה יותר קל.
הלוואי ויכולתי להבין אותך, אולי זה היה עוזר לי לשנוא אותך,
או להבין את חיי.
|
|
|
"סלוגנך" זו
מילת כישוף
בפורטוגזית?
מריצה עם ציצים
גדולים. |
|
