|
שם בבית בקצה הנוף
ראיתי ילדה לבנת עור.
על רגליה לא היו נעליים
והיא יחפה טופפה על השטיחים.
|
והסערה חובטת, דוקרת ומכאיבה
והיא פורצת במילים בלית ברירה
עין מחוץ לקופסה אינה רואה -
לא את הרעש ולא את הסערה
|
למה נכנעתי לכל מוסכמה
למה החמרתי עימה
ולא הזנתי אותה באהבה,
אהבה -
אותה אני מחפשת מימים ימימה.
|
|
|
ירוק טוב - הכל
טוב.
אחד בסטלה. |
|
