|
כשהיא פסעה לחדר,הוא היה שייך לה.וכך גם מבטיי האנשים.גיא הביט
בה מחויך וניר יצא לקראתה כשבידו המכשיר שאליו נקשר מעט.היא
חייכה אליו והוא הוקסם וכשהושיטה את ידו לקחת את המכשיר האבוד
הוא נכנס:"הנה את!" צעק לעברה
|
נגע. מגשש דרכו אליה, אצבעותיו תוהות אודותיה, מנחשות ומנגנות
על קימורי גופה. המוזיקה נעצרה בטון כועס של קלידי הפסנתר וגם
אורות הבמה כבו באופן מאיים. חיוכה המאפיין נעלם וכעת ניצת
אצלו. הוא נצר אותו על פיו מגשש דרכו אל פיה המפוחד.
|
איך נפלו גיבורים ואיך נקטפו פרחים.
איך נלקחו חייהם של הבחורים המחייכים.
|
הכול נדם ונעלם.
שתיקה מביכה מילאה את החלל
וסגירה.
|
אם רק היית יודע על לילות של שינה טרופה, מלאים בכמיהה.
למחות כל דימעה שלך בנשיקה, לגמוע כל טיפה מגופך.
|
כשד משחת, חמקה מאצבעותי
אך בעת ליל לימדה אודותי.
|
אני עומדת עם רגליים פשוקות.
מביטה באותן עיניים מחייכות.
קומץ של לגלוג מצוי בחיוך
|
דמותך התעמעמה כשירדנו והיית כל כך מהיר
"שכחתי לספר לך" חייכת את אותו חיוך מערער חושים
|
שוב אתה משחק לי בדמיון.
עיניים מחייכות מהחלון.
|
הלילה כשתבוא אל תסתכל לי בעיניים, אל תבקש ממני לגלות.
מחשבות או אי אילו רגשות.
כי אז תמצא אותי עמוק בין השמיכות.
אתה רק המאהב של חצות.
ואני שוברת לבבות.
|
אני יודעת שאתה לא רואה אחרות,
אבל הכול כדי לגרום לי לבכות,
אהבה גדולה שכזאת לא נדע עוד לעולם.
|
ושוב אני יהיה בתהליך של חצי חלום.
חצי שינה , חצי ישנה.
נדודי שינה.
|
הלילה כשתבוא. לא ממש תמצא אותי.
|
מתי תבין שאני לא אוהבת אותך יותר?
מתי תבין שזה לא בגלל מישהו אחר.
מתי כבר תקלוט שאיבדתי עניין
ושאתה כלוא בעולם אחר הרבה זמן.
|
|
|
תן לי דיסטורשן
לסלוגן הזה.
רוקיסט. |
|
