בחלומי, היתה הגופה תלויה באוויר, כמו מתקרה בלתי נראית, חבל
כרוך סביב צווארה, פניה שמוטות הצידה, עיניה לבנות וריקות,
ושפתיה קפואות במין חיוך ספק ציני ספק מריר ספק אדיש, וכן,
אפשר לחייך באדישות. כך זה הופך להתנשאות.
אינני בוכה אף
פעם, אינני
תינוק בכיין,
אבל למה אמא
ל-הא- מה,
את אף פעם לא
נותנת לי לראות
טלויזיה עד
מאוחר?! הא?!
אני כבר בן 21.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
