"...איש לא חשוב בדיכאון חמור שמנסה רק לצאת מזה.
זאת המטרה של חייו, וכנראה שגם בה הוא נכשל.
אם תסתכלו היטב לעברו של האיש תראו הרבה כישלונות.
שימחה או אושר לא תראו שם.
לפעמים הוא מדמיין את האושר העילאי מאהבת אמת, אבל
אז הוא נזכר שהיא מתה.
הוא לא רוצה להיות כמו כולם, אבל גם לא רוצה להיות
עצמו.
הוא לא מצליח לבטא את עצמו כמו שצריך ומתחבא מאחורי
מטאפורות שהוא לא יודע עד כמה הם נכונות לגביו.
הוא לא מלאך, הוא בדיוק ההיפך, אבל הוא רוצה להיות.
דבר אחד הוא כן יודע. הוא יודע שמתישהו ימצאו אותו
תלוי, נוטף דם.
הוא יודע שהדם הזה ישחרר אותו מייסורי המציאות שלו.
מבחוץ יש לו הכל אבל מבפנים הוא מרוקן. מרוקן כמו
שאף אחד לא יכול להיות..."
-It

It גיהנום מכתב כואב נשלח עכשיו. יעד- שומקום. שולח את הדמעות, הדם, הייאוש והכאב למי שלא שומע. מכתב חתום בדם צף בים האלכוהול.

חתכים עצב כדי להסיר את הכאב, כדי למחוק את כל מה שעשיתי.

לילה לבן, קץ לדמעות מכתב השתיקה המביכה ההיא, תיחרט לעד בזיכרוני ואהיה שקרן אם אכחיש זאת, או אם אדחיק פרט כלשהו בקשר ליום ההוא, היום בו הוחלט סופית שאשים קץ לחיי. זה לא כה פשוט, הרצתי זאת בראשי אינספור פעמים, אבל זה לא היה זה, לא הפיתרון, לא המנוחה המיוחלת.