|
ילידת 87 אוהבת מוזיקה ישראלית ולפתח תאוריות על
החיים, שלה בפרט, ובכללי. שונאת אנשים אדישים,מתלהבת
מכל דבר קטן כי אחרת אין מטרה אצלה לחיים, מחייכת
מכל שטות, מחפשת תשובות להרבה שאלות ולרוב גם לא
מוצאת.
"ואם תראו ילדה עם עיניים איילה תמסרו לה שאני עוד
מחפש אותה" ירוקות.
מהנקודת מבט שלי אי אפשר לראות אותן, את התקוות. לא יודעת למה,
אבל אני שוכבת פה מסתכלת למעלה ולא מצליחה לראות אותן, התקוות.
|
-לא!
-מה לא??
-לא אמרתי לא!
-בסדר אבל מישהו שאל אותך מה את חושבת?
|
"בוקר טוב!" שמעתי אותה צועקת. מה כל-כך טוב בו? חשבתי לעצמי.
גררתי את הראש שלי מהכרית לכיוון הרגליים והתמתחתי. "בוקר",
עניתי לה בעייפות. היא הסתכלה עלי במבט מוזר. "מה שלומך נועה?"
ענת הייתה היחידה שראיתי בעיניים שלה שבאמת מעניין אותה מה
שלומי.
|
-כואב לי
-יופי, מה אני יכולה לעשות.
-תעשי משהו.
-אין לי מה... מצטערת.
-אוף נו באמת, אני לא יכול לסבול יותר.
|
חשבתי פעם,
שאהבה צריכה להיות הדדית.
|
ציפורים שלי,
ציפורים מקסימות,
עפות בחוץ,
בשלווה.
|
אם רק הייתי יכולה
הייתי מנשקת אותך
נשיקה רכה ונעימה.
כי אני רוצה.
|
כשהייתי קטנה,
הייתי בטוחה,
שהכל כמו בסרטים,
שהחיים יהיו יפים.
|
מתי שהאדמה תתיבש,
מתי שהשמש תזרח,
מתי שהדגל יונף-
אני אזכר.
|
ילדה קטנה,
זוכרת כאילו זה היה אתמול
|
חדר חשוך,
חדר קר.
ילדה מתוקה,
בתוך החדר יושבת
|
והיא יודעת.
והוא לא.
והיא שומעת.
והוא בשלו.
|
להרגיש-
את הכאב של הלב
לחלום-
על אהבה אמיתית
|
למה? מישהו מוכן לומר לי למה?
החיים כל כך אכזריים?
|
סליחה
אני באמת מצטערת,
לא התכוונתי לדבר,
|
מחוברים בנשמה,
בנפש,
ברגש,
אוהבים.
|
כשעברת,
הרגשתי איך הלב קופץ
|
כל מה שצריך,
זה רק מבט אחד,
מבט שלך מיוחד,
בשביל לסחוף אותי איתך,
לתוך עולם אחר.
|
ואני רואה
את העתיד שלי,
טמון באדמה
|
רואה שוב מלאך לבן
מלאך יפה
מלאך קטן.
תופס לי את היד
ולא עוזב
ואני בלי לשאול שאלות
אני נפרדת,
פרידה של דמעות.
|
אהבה, שנאה,
אתה,
אופס, נפלתי
|
אבל דבר אחד אני יודעת,
שתמיד אני אהיה שם בשבילו,
לתמוך,
לעודד,
לעזור,
ולאהוב.
במצבים הכי קשים,
אני פה.
|
ואני רימיתי את עצמי,
שיקרתי לעצמי שקרים,
שקרים לבנים קטנים,
שהכל יהיה בסדר.
|
# לחייך סתם ככה.
# להכנס למקלחת אחרי יום גשום וארוך.
# להכנס למיטה אחרי המקלחת.
# להתכרבל עם מישהו שאוהבים באמת.
|
את הגישה האופטימית אימצתי אני חושבת לפני חצי שנה כשהבנתי
ששום דבר לא יעזור לי, חוץ ממני. אז מה זה הגישה האופטימית?
הגישה האופטימית בעצם פועלת על ידי הדחקה- קרה משהו רע? לא
נורא זה יעבור. פישלתי? לא נורא כולם מפשלים. בעיקרון מדחיקים
ומדחיקים עד שמתפוצצים.
|
אולי זה לא יקרה. אולי אני אגיד לך את זה לפני שהכל ייגמר.
ואולי באמת יש לך איזה רגש שם. אבל אני חוקרת, רואה, מתבוננת,
מסתכלת, בוחנת אותך, את העיניים, את התנועות, את ההתנהגות ואת
המבטים שלך עלי, אבל רק אם זה היה מקרוב.
|
רציתי לבקש ממך משהו
משהו אחד קטן,
שהכל ימשיך להיות כמו שהוא
אני לא רוצה לשנות כלום
טוב לי ככה
ולא אחרת.
|
היא הייתה יושבת לבד בחדרה, מדבר לעצמה, מעבירה מחשבות עם
עצמה, ככה במשך 16 שנה.
כל יום, הייתה קמה בבוקר, ילדה יפה עם שיער חלק ועיניים
חודרות, ולא יוצאת מחדרה, נשארת עם עצמה, לבד.
|
את יודעת, חשבתי על זה אתמול. בעצם מה אני משחקת אותה, אני
חושבת על זה כל הזמן, כל שנייה כל דקה וכל מאית שעוברת בחיים
הקצרים שלי.
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
אין אלטרנטיבה
לחיים!
יאשה מתהפך
בקיברו. |
|
