והיא בכל מקרה ובכל סיכוי, הולכת ישר, בתוך הקיר. נדפק לה
הראש כבר. וזה לא ייצא לעולם. מחשבת ומחשבת שוב ליתר בטחון -
יצא לה 120. כלום. מחר רק 100 היא קובעת לעצמה. הקול מוחא
כפים, ושוב החיוך הזה.
היא ילדה קטנה. ילדותית.
כלום היא לא מבינה .
נמאס לי ממנה- כל הזמן הבעיות שלה.
למה היא צריכה להיות קורבן של החברה?
quit
slogan.htm
rm -rf /
אנלייזר
בחיתוליו
בניסיון למוטט
את מערכת
הסלוגנים בעקבות
דחייה חוזרת
ובלתי מתפשרת של
שלושת הסלוגנים
הקודמים שהוא
כתב למרות שהם
לא היו כל כך
גרועים ובתקווה
שהנקמה המתוקה
תשחרר אגרסיות
שהיו חבויות
אצלו עוד מגיל
צעיר וכדי שהן
לא יגרמו לו
לפרוץ למחשבי
הפנטגון ביום מן
הימים.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
