|
It's not that she walked away
her world got smaller
all the usual places
the same destinations
only something changed
R.E.M
אנשים משתגעים, לרוב, מהשמירה האינסופית על
השפיות...
אמא לקחה את הוילון, הצמידה אותו לפניה ובכתה בקול.
עכשיו הכאב היה בלתי נסבל.
|
אני לא מאמינה בהפסקות.
לפעמים אני מאיטה אבל אף פעם לא עוצרת.
|
יהודה: אתה חושב שהיא איפעם תצליח להיפטר מהנמלים?
מר קורן: אני לא בטוח שהיא רוצה...
|
הוא עובר לאט לאט עם הסכיו שלו על החולצה שלי ויוצר קרע בדיוק
באמצע. היד שלו על הפה שלי ואני מתאמצת לגנוב נשימות חטופות
כשאחת האצבעות שלו מתרוממת בטעות.
|
כל הארגזים היו מוכנים ועכשיו נשאר רק להעמיס אותם על האוטו
ולנסוע.
הרהיטים יגיעו אחרינו, זה כל מה שידעתי.
|
הדבר הראשון שציפיתי שיעשה זה שידחיק, יעמיד פנים ששום דבר לא
קרה.
הוא לא אמר כלום.
|
אתה מלטף לי את החזה
אז מפנה אלי את הגב, גורם לי לבכות
שוב חיים את השקר הזה
|
מחפשת בקצה השני
טיפת מציאות בעולם דמיוני
היא יודעת שבחיים לא תמצא
כי מה שהיא באמת רוצה...
|
היא רואה לפניה מסלול ברור
יש מטרה
ואין לה ברירה
התיכנות כבר מושלם וסגור
|
כל אונה תקבל טיפול מיוחד
הכל יסתדר בחתך אחד
כשאפקח את עיני הכל יהיה בשליטה
הצלקת תגליד, תישאר רק שריטה
|
מנסה לשכנע
שאת אוהבת מכל הלב
אבל אני יודע
שאת לא אוהבת כמו שאני אוהב...
|
השתיקה הזאת גדולה מידי
שנינו נבלעים בה עד שאי אפשר לנשום
או אולי זה כל מה שנותר
|
|
|
הייתי בשדרות,
המקום קסאם לי. |
|
