[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 73768473 73768473
אל היוצרים המוערכים על ידי מחסום כתיבתי
ילדה שחיה בשאיפה לחזור להיות ילדה עם ניסיון כואב
מדי מן החיים. ילידת 84 עם שאיפות גבוהות וחלומות
רחוקים שבאיזשהו שלב בחייה איבדה את היכולת לעשות את
הדבר האהוב עליה מכל ושהיא הכי טובה בו- היכולת
לכתוב.
וזרנוקי האותיות שמדי פעם יוצאים ממנה ושאתם קוראים
להם-מונולוגים, סיפורים קצרים וכו, הם הניסיון שלה
למצוא מחדש בין כל אותם שבילי כאב בחייה את היכולת
להתגבר על המחסומים ולהחיות את עצמה מחדש.

מחסום כתיבתי-נעים מאד.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
שבילי האי ידיעה מכים בי שוב. כופים עליי להלך בהם פעם נוספת,
ותחושת הבחילה מציפה את גרוני. אני לא נותנת לדמעות לזרום. לא
שוב. הבטחתי ולכן אקיים. הכתיבה הזאת, שלאחר מעשה. מה היא
נותנת?

מצחיק אבל עצוב לראות אותו הולך לבד חי בשלווה. "איש טוב" זהו
שמו השכונתי. הוא נוהג לאמר "הכל לטובה!". כך קראו לו פעם-
"הכל לטובה" של שנקין. עד שהתחילה המלחמה.

אגדה
היא הלכה לבד ברחוב. מזג אויר סתוי, יפהייפיה שליבה שקוע בחוב.
למה הוא אינו רוצה בי? לעצמה חשבה וזלגה עוד דמעה ועוד דמעה

פואנטה
ישבנו שם על איזה ספסל ענני שכזה שתינו קצת צחקנו, חשבנו
לעצמנו איך נמלא את הזמן. בכל זאת אנחנו חבורה של מלאכים-
ומלאכים אמורים לעשות דברים מאד מיוחדים מאד מרשימים. אז מלאך
א התחיל ואמר שאולי כדאי להציע איזה הצעה לבנות איזה מבנה חדש
בגן העדן.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אתם מכירים את הקטע הזה שבחורף, כשאתם הולכים לבד ברחוב, אז אם
מבטכם מופנה אל הרגליים, אז אחרי שהנעל יוצאת מהשלולית ומונפת
לעבר הצעד הבא, עפות טיפות קטנות. מעין שאריות של המים.

לפעמים זה פשוט מדהים אותי- מה שזכרונות יכולים לעשות. או
לגרום.
דברים שעשית בעבר, אמרת או חשבת מצמיחים לעצמם אימפריה ענקית
בתוך התת מודע שלך וכשאתה מוצא לעצמך זמן להביט לתוך האימפריה
הנצחית הזו מתעוררים בך הרגשות, בדיוק כמו שהם הופיעו

התבגרות
סוף סוף אני מגלה את פלאי הזמן. סוף סוף קלטתי מה שזמן יכול
לרפא ולעשות. תכננתי יום אחד, יום אחד, יום מסוים יום מיוחד
במשך ימים שבועות וחודשים ארוכים. חשבתי עליו רבות מה יקרה בו
ואיך אתנהג. ודקה לפני הדבר האמיתי לילה לפני- אני מגלה איך
הכל השתנה.

אהבה נכזבת
עכשיו אני אהיה כנה

משל
אני נוגעת בקקטוס. אני מקבלת כאב חד באצבע. הוא עובר בכל גופי.
ברגליי, בכפות הרגליים, בעיניים בידיים בבטן בלב. הוא מכאיב לי
כאב חד שדוקר את כל חלקי גופי, בכאב שמוציא לי את הדמעות הכי
קשות,

בלתי אפשרי להתעלם , בלתי אפשרי להפנות לזה את הגב. זה שם , זה
קיים , זה שלי , וזה מפעפע בתוכי ולא נותן לי שקט. אני תוהה
האם זו אהבה ואני לא מוצאת את התשובה.

אהבה
קר לי. לא קור שגורם לרעוד וגם לא קור שגורם לך לרצות להתעטף
בשמיכה. זה גם לא קור שגורם לך להחוויר או רצון לשתות איזה
שוקו חם. זה קור כזה, מוזר שאי אפשר לחמם. כשכל הדברים הקטנים
של היומיום מתקררים, הדברים ה"לא חשובים"- אין מי שיאכל את
האוכל שאתה מכין, ואים


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
שיר אהבה קסום לאהוב שאולי לא קיים. דף מלוכלך שמקצת זרוק בחדר
קטן במעמקיה של לונדון. בית ישן, דירה קטנה שבה גר אדם ישן עם
אהבה ישנה שלא נמוגה. דף זרוק, עליו מונחות מילים מרגשות,




אנחנו לא צוחקים
על השואה, אנחנו
צוחקים עם
השואה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 5896. בבמה מאז 9/9/01 13:49

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למחסום כתיבתי
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה