|
מילים - הן רק רצף אותיות דפוס המחללות נייר לבן
טהור
מי שנותן למילים משמעות הוא הקורא , המקשיב להן
הוא המפיח בהן חיים , קדושה , משמעות ואמת
הוא ששופט אותן , גונז או שומר
אני , רק רשמתי אותיות דפוס לחסדכם
( נ.ב. אשמח לתגובות )
אתמול ביקרתי את סבתא , שם פגשתי בדודה שלי מקנדה
מהר מאוד מצאתי עצמי משודך למחצית מהיהודיות הצעירות בטורונטו
מבקשת אישור להשאיר להן את מספר הטלפון שלי לכשהן יגיעו
בהמוניהן לעשות 'עליה' או לחפש חתן יהודי .
|
שלשום שקופ' ורוי הפעילו בפעם הראשונה את מכונת הכביסה
והמייבש.
אמרתי להם שאסור, שישלחו למכבסה, שיהפכו אותם לשולחן טלוויזיה
או משו.
אתמול אחרי שתי כביסות, שקופ' החלה מתלוננת. רוי - לא רק שלא
עוזר, גם יש לו שני תחתונים לבנים.
|
ומי אני , אלוהים , שאומר לך כי חטאת
ובעצם במילא לא תנסה להגן על עצמך
במילא תיוותר אדיש
|
עכשיו היא ניצבת מול חלון בגובה 100 ואולי 1000 מטר המשקיף
לעיר אפורה
ועדיין , השמים רחוקים ממגע .
|
תמיד בחושך עולות כל המחשבות , כל השאלות והכאבים
|
זה המדבר בקול רם ולא אומר דבר
|
מי אתם שואלי השאלות
ואת מי תשאלו
|
מבזבזים את הזמן בפרוזדור לעולם הבא
|
מחר אלבש מסכה לבנה ואתחיל במסע
|
1 , 2 , 3
ידיים למעלה ועל הראש .
|
ומולו צעקו , איתו , להקת זאבים , פראים צעירים בני 16
השתחוו אולי בפעם האחרונה
|
בדממה שלך אאמין
בריק אותו את חיה והוא מחבק ומלטף
אפלה זו , אותה איני מבין , אחבק ואכאב
|
הייה מכור לסמים קלים או לאלכוהול
מכור לעבודה
|
בגדים , שיהייה היום בערב מה ללבוש , ומחר לעבודה
תיק אופנתי , כל פעם אחר , לי תמיד נראה כמו שקית לא פרקטית
|
אני חוזר הביתה ומציצ בתד שלי
כולנו עושים זאת , מצפים
|
יצאתי מהדירה של אבא שלי בחצי ריצה , חצי הליכה מהירה
נכנס לאוטו , מניע , ונוסע מהר
מדליק את הנובלס ונושם לרווחה
|
|
|
פוק הוא למעשה
נאד קטן, לעיתים
עם נוכחות
גדולה.
הוא יוצא בנגלה
אחת, ומשאיר
צליל חותם קטן,
בכדי להודיע על
סגירת הבאסטה.
נפוץ במיוחד אצל
בנות.
חוקר הסלוגנים,
בעוד מחקר עוצר
נשימה. |
|
