|
מילים - הן רק רצף אותיות דפוס המחללות נייר לבן
טהור
מי שנותן למילים משמעות הוא הקורא , המקשיב להן
הוא המפיח בהן חיים , קדושה , משמעות ואמת
הוא ששופט אותן , גונז או שומר
אני , רק רשמתי אותיות דפוס לחסדכם
( נ.ב. אשמח לתגובות )
אתמול ביקרתי את סבתא , שם פגשתי בדודה שלי מקנדה
מהר מאוד מצאתי עצמי משודך למחצית מהיהודיות הצעירות בטורונטו
מבקשת אישור להשאיר להן את מספר הטלפון שלי לכשהן יגיעו
בהמוניהן לעשות 'עליה' או לחפש חתן יהודי .
|
שלשום שקופ' ורוי הפעילו בפעם הראשונה את מכונת הכביסה
והמייבש.
אמרתי להם שאסור, שישלחו למכבסה, שיהפכו אותם לשולחן טלוויזיה
או משו.
אתמול אחרי שתי כביסות, שקופ' החלה מתלוננת. רוי - לא רק שלא
עוזר, גם יש לו שני תחתונים לבנים.
|
ומי אני , אלוהים , שאומר לך כי חטאת
ובעצם במילא לא תנסה להגן על עצמך
במילא תיוותר אדיש
|
עכשיו היא ניצבת מול חלון בגובה 100 ואולי 1000 מטר המשקיף
לעיר אפורה
ועדיין , השמים רחוקים ממגע .
|
תמיד בחושך עולות כל המחשבות , כל השאלות והכאבים
|
זה המדבר בקול רם ולא אומר דבר
|
מי אתם שואלי השאלות
ואת מי תשאלו
|
מבזבזים את הזמן בפרוזדור לעולם הבא
|
מחר אלבש מסכה לבנה ואתחיל במסע
|
1 , 2 , 3
ידיים למעלה ועל הראש .
|
ומולו צעקו , איתו , להקת זאבים , פראים צעירים בני 16
השתחוו אולי בפעם האחרונה
|
בדממה שלך אאמין
בריק אותו את חיה והוא מחבק ומלטף
אפלה זו , אותה איני מבין , אחבק ואכאב
|
הייה מכור לסמים קלים או לאלכוהול
מכור לעבודה
|
בגדים , שיהייה היום בערב מה ללבוש , ומחר לעבודה
תיק אופנתי , כל פעם אחר , לי תמיד נראה כמו שקית לא פרקטית
|
אני חוזר הביתה ומציצ בתד שלי
כולנו עושים זאת , מצפים
|
יצאתי מהדירה של אבא שלי בחצי ריצה , חצי הליכה מהירה
נכנס לאוטו , מניע , ונוסע מהר
מדליק את הנובלס ונושם לרווחה
|
|
|
תשמעו, רע לי.
אחרי טייק דאט,
אני מרשה לעצמי
גם להתגעגע
לבויזון.
(נוי-נוי, כיום
בת 20, תישא את
הכאב בליבה
לנצח) |
|
