[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי מג'יקל בולאל היוצרים המעריכים את מג'יקל בול
נולד קצת לפני לפני מבול התקליטים של שנת שבעים
ושתיים
שיחקו אותה אז ניל יאנג,  טום וויטס ולו ריד בבכורות
מבריקות




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התבגרות
בשבת אחת, אחרי שהשתוללנו ושוב ברחנו להתחבא בחדר שלנו מתחת
למיטות הקטנות, וג'וש לא מצא אותנו, הוא צעק בכל הכיתה,
"יונתן, איתמר, איפה אתם? אני אתפוס אתכם!", והמשיך,
"יונתן, איפה אתם? אני אתפוס אתכם!"

דיאלוג
- "רוצה את בודידן", שמעתי אותו ממלמל מאחור.
- "מה? אתה רוצה לשמוע משהו בדיסק?" שתיקה...
- "אילאי?"
- "את בודילד, בודילד רוצה!"
- "מי?"

ג'ננה
זמן קצר אחרי שסוף סוף הצלחתי להירדם חשתי כאב חד בידי
השמאלית, התעוררתי,
- "לא ניבהל, לא ניבהל, מודדת לחץ דם."
- "מה? מה שעה?" שאלתי צרוד,
- "שתיים בבוקר," ענתה דמות בלבן,
- "ספאסיבה" מלמלתי לעבר ראשה המוסתר,
- "תסתובב בבקשה, צריך מודדת חום,"
- "

אגדה
"החיים זו תקופה קשה," אמר פעם איזה זקן איסלנדי או סיני או
מישהו. ואצלי הייתה זו חתיכת תקופה ארוכה, ארוכה במיוחד, מאה
ועשרים ושתיים שנה.

אני מכיר אותך די טוב, לפחות אני רוצה לקוות שכך, אני מכיר
למשל את שמות כל הנערות שהיית מאוהב בהן בתקופת התיכון, אני
יודע שהמידע הזה לא זלג לאף אחד.
במידה ואתה מעוניין לשמוע פרטים נוספים שלח לי הודעת פקס למספר
המצורף למטה משמאל ואני אענה מחר בלילה.

חלום
רובין קוזי לא זוכר חלומות.
הוא לא זוכר כלום. גורנישט. נאדא.

זכרונות
הורדתי את המעיל והצעיף ואז גיליתי ששכחתי את הארנק ברכב,
סס-אוחתו! עצבני חזרתי בריצה לחניה, מרחוק כבר הספקתי להבחין
שתנועה מוזרה מתרחשת בחניה, נראה שמישהו מנסה להתעסק עם המאזדה
של יבלונקה השכן, התקרבתי בשקט, מפתיע אותו מאחור באמצע
ניסיונות ההתנעה

זכרונות
יואי היה רץ מהר, איש קטן, שלא לומר גוץ, שרץ מהר. מאוד.

אורבן לג'נד
מעבר לשיחים שהסתירו את עיקול הדרך הגיחה לפתע רונלדה, הסבתא
של החתולים, טיפוס אמיתי; לא ממש מתקשרת עם ההולכים על שתיים,
אבל ברזי החתולית שולטת ביד רמה, מבינה כל יללה, נידנוד זנב,
גילגול אוזן ושפם.

סוריאליזם
ומאז אנחנו נפגשים שם כמעט בכל יום, אני אפילו עוזר לו עם
המחמצת שאני מביא, והוא תמיד מספר לי שלדגים בעולם הבא יש טעם
גן עדן. מין הומור מקברי שכזה.

התקרבתי לספה, והרמתי את מירטל, הקול התגבר מכיוון אחת
הגרביים.
- "תודה, באמת תודה,"
- "זו את שמדברת?"
- "כן,"
- "כאילו גרב מדברת?"
- "כן, כן, לא צריך להתפלא כל כך, אני כמו סירי או אלקסה"

התבגרות
כולם קראו לה אלכס ורק אני הלכתי על סנדרה,
אל תשאלו למה, לא יודע, פשוט סנדרה.
והיא רצתה להיות חברה שלי, ואני הסכמתי.

אינטרוספקטיבי

מעשיה גלותית
- "אתה חייב לפגוש אותו לפני שימות," המשיכה והפעילה עלי אימי
את מכבש המצפון הכי כבד שהיה באמתחתא,
- "תישבע!"
- "בחייאת אמא, אני נשבע, טוב, טוב, אני גם אבקר אותו."

ג'ננה
אני כבר לא יכול להשתין יותר בשקיות ה "נסטי" או לעשות את מספר
שתיים בקסדה המצופה בשקית ניילון במסדרון האחורי של הטנק. זה
צפוף בטירוף. ה "נסטי" אגב, זה בגלל המראה המיוחד של פיית
השקית ולא בגלל הטעם.

קונספירציה
לפני ימים אחדים פגשתי בהר את חלקיה בן שלום הכהן הגדול
ודיברתי עימו על הספר הקדוש שנמצא אך לפני שני ירחים. חלקיה
סיפר לי שהמלך יאשיהו נמצא מאז מציאת הספר בשיכרון חושים, ואף
הציע שאסור לביתו של שפן הסופר על מנת לדבר עמו, כיוון שהוא
שפן בקיא יותר מכולם בפרטי

זכרונות
חלפו שנים רבות מאז והיום הוא שוב צועד ליד אותו הדוכן, ואיתו
בנו המחזיק את ידו. מתוך הדוכן הישן הביט לעברו איש זקן ומוכר,
אבל הוא לא זכר מאין, הוא הנהן בראשו לשלום והמשיך. מאחורי
הזקן ניצבה אותה דלת אפורה וישנה ישנה, אבל הוא לא שם לב,
והכיתוב עליה כבר דהה,


לרשימת יצירות השירה החדשות
עיניים ירוקות חודרות
חזה בורדו סמוק
אצבעות מלטפות
ריח של ריחוק

געגוע
דרור מלך האבסורד
ילד של דיכאון
דרור, החפצים מבולגנים
מאובקים

זקנים בתור בקופת חולים
כפופים
עגומים
אין נכדים
פיליפינית מדברים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
שאלה טובה, ז'תומרת לאמה או בעצם למה אני כותב?
ובשונה מן ההבדל בין ברווז לאווז, זו חתיכת שאלה סבוכה,
בילערבי מושכילה כתיר, יעני בעייה גדולה, כי גם הגמל שואל בעצם
למה?

לו הייתי בריא והייתי מבולבל לרגע מאיזו סיטואציה, לא הייתי
צריך להבין האם אני מבולבל בגלל סוכר נמוך או סתם מבולבל אבל
מבולבל רגיל, כי מניסיון זה די מבלבל להבין שאתה מבולבל כשאתה
באמת באמת מבולבל, וסליחה שבילבלתי אתכם




אל הארכיון האישי (15 יצירות מאורכבות)
I tried so hard
to have a
father
but instead I
got a dad


תרומה לבמה





יוצר מס' 29578. בבמה מאז 28/12/03 20:40

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למג'יקל בול
© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה