[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות השירה החדשות
תווי תהלוכה הולכים חרש בנינו לאט וב
זהירות
שערותיהם הרכות נעות עם הרוח
באמצע שום מקום צחיח ומלא באנחת עולם
לא לשבור את ה

איך אקרא לך
הכמיהה
המחללת בתוכי
לאוהבך
ואת אהבתך לו ידעתי
ומאוחר מדי

אם הייתי נוגעת בך
הייתי יודעת?
הייתי שובעת?
הייתי הולכת לתוך עצמי
ומוציאה אותי בכוח

נעלמתי שוב
נעלמתי
בדיוק כמוך
לקחתי גבר

הזיות מתחלפות בשגרה
טוב נראה רע
אומץ נראה מיותר
חלום הופך מנוכר
רוצה למצוא את הזר שהיה בי וברח

אתפרש אבוא
נוצה
רעד קל
ואנקה
מגבהים
אברא
אותי
לך
רק תגידי

אורגת בחשיכה
שמיכת
בדידות וחום

אני כותבת לך
הנסתרת
הלא ידועה
מי את
שהסערת התקוות

אני
משחק מחבואים
עם עצמי
זהויות חולפות
נמדדות על גוף
ונפש

טביעות אצבעך
חרוכות עדי עד
מגעך האובד
מרכך טעם נפסד
את ואני
לא היה כלום

מה יש בי
אלייך
שלא אתקשר
שאתן לך
לחיות בי
לנצח
שאחיה אותך

אני עיגולים לעינייך
ואת עיגולים מול עיניי
בואי נצא במחול עייפות
מתמשך ונמתח
כמו זמן

יש לך
מידע כמוס
לתת לי

חורכת את
מפתן דלתך

מה אני רוצה
ממך
ידעתי להגדיר
גבולות

הצל שלי
נושף לעורפך
נושם
את עורך
מילים טוות
קורים רועדים

אל תחששי
להתערטל ולוותר
להתעורר
איתי
לקחת

קצרצר
כמה קיוויתי שאת
תצעדי אליי

מורחת אבקה בעיניים
מושכת שפתון
האוויר מכושף
אצבע מלטפת צואר
יד יציבה על כתף

את נוגעת בי
רגע ארוך וכואב
והלב-
מתכווץ ועוזב
לרגע קצר את הגוף
מוות קטן וחטוף

את אומרת לי עכשיו
שהכל יהיה בסדר
ונותנת בי מבט
שמפשיט אותי לאט
כמו מבט רעב של גבר

לפעמים
אני רוצה
לקחת אישה
ולקלף ממנה
את החולצה

עוד דקה
הרגש יכנע
עכשיו זו מלחמה

צוארך החשוף
לא הותיר לי מקום
לספק
באשר לרכותו של עורך
כחלוק אבן
ללטף באצבעותיו הגרומות
לחשק שפתיו

אהבתי אותך
עוד לפני שידעתי

מרחק נגיעה
בינינו
מונע אותי
מללטף אותך
בכל חלק
רך של גופך
את יפה

בואי תכרחי
בעינהן הרכות של קרנייך הדקות
מאחור
את פחדיי

שנה בלי לדבר
רוצה להישבר
להשתכר
להתמכר
אליך
שוב
לגעת בשדייך




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
פוסטמודרניזם?
פשוט מושג
טרנסצנדנטלי.
אני אומרת
להפסיק את
שיגולי הבינה
הקוהרנטיים
כאן.
יאללה, אני
מאחרת לויפאסאנה
של שיווה.

במחה דשה,
זבנית בפיצוציה
של שלי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 6639. בבמה מאז 4/10/01 15:54

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למגי כלי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה