|
אני כותבת וחווה,
ולהפך לפעמים.
ב"קא.
[ביקורת בונה קשה ואכזרית, תתקבל בברכה]
אינני מוצאת אתכן תחתי
עליכן לא אכסה,
בגופי הערום עוד.
|
כמו להביט דרך חלון
בריח,
המפתח מונח על שידת
הטואלט
ומברשת השער על
המיטה.
|
עקיצות, עקיצות.
אלו-
באוזני מלחששות ומדממות
את צלילי הדממה.
|
כמו איטריה משומנת
על שפה מדממת
עם שרימפס ובקר
|
אות מזל על פניה,
ועיניה פוריות.
|
חש אני ששפר מזלי
כי תחת נפילי הבד
מציץ אני אל החלל
|
מדלגת מעל נחילי העצמות
השוצפים תחתיה ומרשרשים מוות.
|
להטמע אל צמיגי המשאית
אל הדלק הנשרף
|
אני לוחצת
מלחצי רופאים בין זרת לזרת,
מתקתקת לי מקצב זמן לא ברור
ולפיו נשימותי מוכתבות באיחור.
|
גולש אני
במורד חוויתיך
במורד הזיותיך
|
עם הרוח כמו שאר איברי
התבדרו.
|
מתחת ומעל, זרמים חדים.
ואלו
מאזנים אותי על פלגים רכים
של נשיפות-אל קצובות.
|
רעדתי עם תנודותיו של הרכב
וסלילי הכתום מול עיני התערבלו.
|
אש ומים במערבולת,
נשאבים אל השמים.
|
דרך תקוות החיים האחרונות
ונשיפותיהן
אצור דמעות
דרכן הצלילות לא תדמה לדבר
|
ובנקישה אחרונה
גזרו גורל עושר
על מחזיק שרביט
על יד האדם.
|
דרך חושי הלא ממושגים
חשה
בכאבך המתפרץ
דרך גבך הרועד
ועמוד השדרה המתפתל
בין אצבעותי.
|
כל הטיה ומרמתה
ישתקפו בזגוגיותיך
[מלאות האדים]
כמרווח תנועה
[אך אינן כאלה].
|
אל הארכיון האישי (29 יצירות מאורכבות)
|
|
חחרחחאא זו לא
מילה גסה...
אני נחנק...
להב בן-לאדן,
אוכל דגים בזמן
משגל! |
|
