|
אל תדאגי לי כי אני בסדר
זו רק עצבות של לפעמים
|
וזרח השמש, ובא השמש
וכל הנחלים הם, זורמים שם לים
וסובב וסובב וחוזר שוב אחורה
סובב וסובב ולא נעלם
|
איפה אותם שדות מדהימים הפורחים בצבעי הקשת,
מדוע ואיך בעקבות השנים הפכו לאדמה מיואשת?
|
רציתי לכתוב לך שיר
שיר שיהיה שלך
שיר של חיוך או פשוט שיר תקווה
|
|
|
השער האחורי של
עיתון העיר,
אני לא מבינה את
הבדיחות שלהם.
צאלה ביטון,
עוזבת קיבוץ. |
|
