|
הדף נסגר
מצמיד את הכת לכתף, מכוון, נושם נשימות איטיות ויורה.
|
אני מצמיד אותך אלי בחוזקה
מנשק השדיים וכובל מותנייך
את נושכת את כתפי בעונג
וגומרת עם דמעה בעיניך
|
וכל אשר אמרתי בקרוב תשכחי
כשפלישתים יגררוני בשערות ראשי
אך אזעק לך מבין הריסות העיר
ואשוב ואפול למיטתך עם מותי
|
שאשכב על רצפת השיש הנקובה
ובידך הלהב אפקיד.
|
בשם חלומות שהתגשמו לצילך
אלחם עד פול גופי
בשם חיילי הקודש שחבקת בחמוקיך
אנו כואבים אותך
|
שואף עוד מן הנרגילה
מזמזם פסוק תהילים
מוזג כוסית של יין
כמגיש לאלוהים
|
סדקים בחלונות ביתי קוראים לה
|
ואדמת ציון בה ביצרת אהוביך
תשיב שאול רובים ולא תיפול בקרב
ובפרך רשעים כמו עשב
בניך לפיד אש בוער
|
חברי הכת עשו בו מעשים מגונים שאין להזכירם (רק אומר שזה קשור
בבקבוק סודה ושני ירבועים)
|
|
|
אני תמיד משקר.
שקרן פתולוגי.
(אבל איך זה
יכול להיות? אם
אני תמיד משקר
אז איך המשפט
הרשום למעלה
יכול להיות
נכון?) |
|
