|
 
מעניין לחזור למקום שממנו הכל התחיל.
בהיותי בת 12 הורי התגרשו וכאן מצאתי מקום מפלט
למילים, רגשות ובעצם לכל ביטוי אפשרי.
כעבור 11 שנים, אני חוזרת ומבינה, שבגרתי. זו הילדות
שלי.
ברווזה ברווזה בואי הביתה-
"שניה"
בואי למטבח-
"אין לי כוח"
בואי לסלון?
"נו בואי את"
בואי לאכול-
"תביאי"
בואי לעזו...ס'אמק אין לי כוח לשרת אותך, את רעבה? אז בואי!
|
אולי אני בהריון? אז מותר לי:)
בדיחות שחורות
לא משעשע
אני חושבת שהתינוק ייצא לבן(עכשיו, משעשע?)
|
מתוך אלפי האנשים, ראיתי אותך, מתבונן בי בעיניך המאושרות, לא
ראיתי שום אדם מלבדך! רצתי אליך ואתה שוב, חיבקת, נישקת
ונעלמת!
|
להתאבד? אני מסוגלת, אבל לא רוצה.
החלטתי ללכת ולעבור בדיקת הריון נוספת, הפעם במעבדה.
אחרי הבדיקה, הם אמרו לי להתקשר ב5 והם יגידו לי את התוצאה.
הייתי במתח נוראי, למרות שידעתי את התוצאות, לא ידעתי אם לספר
למישהו, או לשתוק.
|
הפצע הוא חתך עמוק עמוק בתוך עצמו,
ובתוך החתך שנוצר אצלו בלב
הוא שומר סוד, סוד מאד כואב.
סוד שאף אחד לא יודע,
סוד שמוסתר כל-כך טוב.
סוד שהוא לא יגלה אף פעם.
|
אני רוצה ממך תשובה. אני רוצה את האמת. אני רוצה לדעת שאין לי
שום סיבה לחכות יותר. אני רוצה שתהיה אמיץ ותגיד לי בפרצוף
כבר! תגיד- אני לא רוצה יותר. אל תתרץ לי. אל תשקר לי יותר. אל
תמציא. אני רק נפגעת מזה עוד ועוד.
|
לפני שאתם מתחילים לקרוא את הסיפור אני רוצה שתעצרו לכמה שניות
אני רוצה להזהיר אתכם!
אני מתכוונת לחשוף לראשונה 'עובדה' שעוד לא חשפתי בפני אף אחד!
קשה לי, אני כותבת את הסיפור ודמעות בעיניי. תנסו להתחשב
ולעזור לי.
|
"כאן גרים בכייף: אשר, סימה, מירים, הדס אסתר ומעיין אלמגור".
כמו בכל משפחה שאפשר להגיד עליה שהיא, בלי עין הרע, מורחבת, גם
אנחנו כאלו. רק שאצלנו זה קצת יותר מסובך:
אשר- האבא, הגרוש, הנשוי, הבייביסיטר-מטפלת והבן של אמא שלו.
סימה- האם, הגרושה והאוייבת.
מי
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
מספיק עם
התקציבים,
להתנחלויות,
לקיבוצים
ולשכונות. תקציב
המדינה יועבר
לקרן לעידוד
הסלוגנים.
הקמפיין של
המרגל הלא מועיל
לממשלה. |
|
