|
 320292737 מעייני
היא אוהבת שעושים לה ביד,
שמלטפים שמרגישים, שמכניסים לה איברים
לפעמים היא צועקת לפעמים היא שקטה
אבל העיקר שתצא מרוצה
|
והראש עוד מדמיין אותה
מילותיך אומרות אותה
חי את הרגעים הטובים איתה
אבל לבד
|
זה מתחיל באולי,
אולי אשכח
אולי לא
פגעת בי
הרסת אותי
|
ולא אתנצל על איך שאני
על אופיי האמיתי, על ישותי
כי אני זה עצמי ועצמי זה אני
|
הצלחת! יפה! כל הכבוד! אני גאה בך!
באמת!!!
לא צינית, בכלל לא!
|
וכולנו עומדים בראש מורם
על ערכים שגדלנו עליהם שלא ישנו את עורם
ואני מתבוננת והכל קיצוני
מקווה שבעתיד אשכח והכל יהיה בדמיוני
|
ניסינו, קיווינו, ניסינו, נכשלנו
ושוב חזר הניגון שזנחנו לשווא
אז למה? אוי, למה
זולגות הדמעות מעצמן?!
|
מתפצלת לשניים, מתכווצת פעמיים
עיניים מול עיניים
ושתיקה אחת.גדולה.
|
אני ממציאה לי דמויות - כל יום מישהי אחרת
פעם אחת שמחה, פעם אמנית מיוסרת
פעם אחת שמחפשת ריגושים
אבל המכנה המשותף - חיה תחת מסיכות האשמה.
|
מתישהו..
גם אני אתפוס כיוון
ואתחבר לרגעים שגרמו לי לחייך
ואקבל את העולם, עם המוסר שלי
ואתחבר מחדש, אל האני האמיתי
|
חושבת אם לקפוץ או לזעוק לעזרה
מתחננת שיתפסו בזרועי בחוזקה
שיסובבו אותי ויתנו לי סטירה
יגידו "ילדה ,בשבילי את שווה".
|
כמו כדור פורח אנחנו עפים מכאן
שנינו, יד ביד אוחזים
כמו סוף של אגדה, אושר ועושר
עד עצם היום הזה, חיים.
|
האם זה יתכן, האם זה כך
ששנינו כך נהיה, שכך נברא עולם
דבר טהור, דבר מושלם
בפתאומיות ייגנז מהיקום
|
הקלחת בינתיים בוערת , סוערת
כמעט ומוכנה לטעימה
המראה והטעם הכה לא צפוי
גורמים לתחושות של אימה
|
עזבו אותי מכל השיט הזה
תנו לי לחיות חיי כמו שאני רוצה
תפסיקו לשים אותי תחת מסגרת, תחת תבנית
שחררו אותי
|
מבט תמים, אולי מרגיע
מטרה רעה אך עם זאת חום
פרפרים בבטן ושנאה יוקדת
נשיקה אחת
|
הס! דממה! אני שומעת אותו
קורא לי מלמעלה, מתגעגע אליי
כל יום אליי נגלה הוא, בחלומותיי
מחזה כה יפה לא ראיתי מעודי
|
אז כל מה שצריך זה שקט
אז כל מה שצריך זה מרגוע
ולפעמים מספיקה רק שורה...
משיר
|
אני לא אמכור את הלב שלי במכירה פומבית
מי שמציע את הסכום הכי גבוה אותו לוקח
למרות שעל ההגיון שלי לפעמים הייתי מהמרת בקזינו
לפעמים יש הרגשה של ALL IN!
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
אם הייתי סינית
לא הייתי מגדירה
את עצמי כברוס
לי.
זאת שאהבה את
התל-אביבי
במחווה להומר
סימפסון |
|
