|
 107264583
גשם בחוץ, וקר, וכרגיל את מתעוררת מאוחר...
וגם החורף הזה יעבור, יגיע קיץ...וגם הוא לא יהיה קל
היא הרגישה איך הם מתערבבים בתוכה ומתמוססים, ויוצרים חומר אחד
שמשתלט עליה.
ואז הם מצאו אותה, גופה קטנה על ריצפה מלוכלכת- והם בכו, והיא
נקברה.
ויכולת לראות מרחוק מעין כתמים שחורים מרצדים על המציבה שלה,
|
פתאום ניגשת אליי בעלת הארמון וקוטעת את המחשבות...
בת עשירים חמודה, בת 26- שלאבא שלה לא היה מה לעשות עם הכסף,
ולה לא היה פשוט מה לעשות, אז הוא פתח לה בר.
"נחמד לראות אותך כאן שוב" היא אומרת, ומגישה לי צ'ייסר של
ויסקי פינוקים זול, בטח גרנטס או בלנטיין.
|
היא מרגישה מלוכלכת, אז היא מתקלחת,
שלוש פעמים ביום, אולי ארבע... לפעמים אפילו חמש.
היא מבלה שעות במלקחת.
|
another day past by,
i'm still here feel so high,
survived another night,
burried on another fight.
my mind and body aginst my heart-
knives and stabs aginst my blood.
|
כך אני זוכרת את אמי.
כך זוכרת אמי אותי.
|
ימים שחורים נופלים עלינו,
גופות נופלות לבורות אפלים.
|
במקום אחר בעולם איש מוציא ג'וינט,
איש נאבק על חייו,
אחר נכנע ומת.
|
אמא... אם רק היית שוכבת לידי ונותנת נשיקות על הפצעים.
וגם על אלה שבפנים...
|
לאן יותר קשה לחזור-
אל המחר או אל האתמול?
|
ויש מאחורי כאלה שבוכים.
אני עומדת באמצע, תוהה לאיזה צד משייכים אותי החיים.
יש בן אדם אחד שיכול לגרום לי לצעוד קדימה,
אותו בן אדם יכול לגרום לי לצעוד עשרה צעדים אחורה.
|
יש לי מפתח לחדר לבי,
בכדי שאוכל לנעול בפנים גם אותך, גם אותם.
|
והדם נוזל לאט לאט...
טיפה אחרי טיפה...
|
תמיד את יודעת לבכות בסוף-
להקיז דמעות ונוזלים שלא ידעת שקיימים בך...
ובסוף להירדם-
הפתרון המושלם-
|
היא אמרה שהיא תמיד הולכת ע"פ הספר, שאלתי אותה איזה,
היא ענתה "הספר".
אני חושב שהיא כתבה אותו, ושהיא קראה לו "במעגלים", אני חושב
שהיא קראה אותו יותר מדי פעמים, והסתבכה לה שם בין הקווים
העקומים...
|
הייתי משותקת מפחד באותם פעמים שכפית עליי את שהותך.
נזהרת במילותיי, שומרת על תנועותיי,
מקנה תשומת לב רבה לתנועותייך - פן יהיו חדות מדי.
|
זה קרה בדרך,
שמענו דפיקה ופתאום קול זכוכית מתנפצת.
אני זוכר שראיתי את השמלה הלבנה שלה הופכת במהרה לאדום,
וזה היה אדום שהתפשט והתפשט...
|
מי יודע, אולי גם המתים יעשו עליי חרם... יכו אותי בעצמותיהם
המתרקבות.
והכל יגיע לי, אני אשכב שם ואשתוק.
|
אני יושבת מול המראה שבחדרי,
צועקת עליה ושופכת את כל הדברים שלא היה לי האומץ להגיד לאחר.
|
חלמתי על חיילים שיוצאים לקרב עם גיטרות ושקי שינה, והאוייב
שבא ממול הביא דרבוקות ועצים למדורה.
|
והחיים שלי רצופים בשקרים, אני טוען,
משקר לך, משקר לעצמי,
משקר לאיש שעבר ברחוב וביקש לדעת את השעה,
כולנו שקרנים חפים מפשע...
|
ובכל יום היא מגלה עוד פחד ומצרפת אותו ל"מועדון רגשות
הפוביה".
והמבט שלה... הוא הכי הורג, הוא הורג אותה,
יום אחד, הוא יהרוג גם אותו.
|
|
|
א - אוהל
ב - זה בית
ג- זה גמל גדול
סרן בנימין
גלעד, מתנחל
בסימון
טריטוריה. |
|
