|
הטלפון צלצל פעם אחת. נבהלתי.
צלצל פעם שנייה. הידיים התחילו לרעוד לי. אסור לי להרים אותו,
חשבתי לעצמי.
צלצל פעם שלישית. לא יכולתי להישאר עוד במקום ורצתי אל המקום
שבו הוא מונח. לחצתי על "השתק". הספקתי להשתיק אותו לפני
הצלצול הרביעי. מזל שהיה לי את השכל
|
אני לא יכול להפסיק לדאוג
אני פוחד להזדקן
אני לא יכול להפסיק לאכול
אפילו שאני כבר שמן
|
היה לי הרבה זמן לחשוב. זה מה שהיום הזה רוצה שיקרה לנו. שיהיה
לנו הרבה זמן לחשוב, להרהר בעבר, להיזכר ברגעים שאולי פגענו
בקרובים לנו, ואז בתקווה - לבקש סליחה.
|
אני רוצה לכתוב. זה עושה לי טוב.
הבעיה בכל הסיפור הזה היא שאין לי על מה.
|
|
|
הלכתי לגרפולוג
הוא ביקש כתב
יד, שלחתי אותו
לדף האחורי
שיקרא מה
שכתבתי, הוא
התבאס עליי, כבר
חשבתי שאני
פסיכו...משהו,
אבל הוא הרגיע
אותי ואמר שאני
סתם לא מצחיקה.
הדס עמיר,
מתנחמת בדרך
לעוד סלוגן
מאושר. |
|
