|
מעיין מורלי היא אדם
היא המשפחה שלה
היא החברים הקרובים שלה
ומדי פעם היא עצמה
וכשהיא הכי עצמה
היא כותבת
מדי הזית שוב נחים על הכסא בחדר
|
רגעים קטנים הטומנים בחובם
כוח לעמוד מול כל העולם
|
ערפל כבד, חושים מעורפלים
רוח צווחת בחוץ בין העצים
|
מחכה למר כמו למתוק
לחוויות חדשות
לאנשים וצבעים
כל הצבעים חוץ מירוק
|
|
|
הולך לשלוח אותו
אל החלל החיצון
למצוא גזע אחר
הולך לשלוח אותו
אל החלל החיצון
למצוא גזע אחר
חייב להביא אותו
אל מימד אחר
שימו לב
טוב-טוב
חייב להביא אותו
אל מימד אחר
נציג חברת "תודו
שזה נשמע יותר
טוב באנגלית" |
|
