|
הכאב שלך עולה אליו למעלה
אולי טוב לו שם
ולא רע
|
מהלכים מופשטים
צועקים בחוזקה
מדוע יש רעש בארמון הדממה...
|
בדמעה סמויה
מדחיק את עברו
בקריאה אילמת
מזעיק את מושיעו
|
רוח מיבבת מכה עצים גבוהים
חשוך, הקור חודר.
שירי אהבות שקועים בתרדמה
בכי דק מילל.
|
מברשת הצבע הכתה בך חזק
הצבע איננו דוהה
שכחת שדיברת מילים יפות כל כך
אך זה לפתע השתנה.
|
אומרים האניגמות , חובבות פואמות ופיוטים לאור החושך
אך ביום, נעלמות...
|
|
|
זה לא יגמר אם
לא תסתפר.
ק. מרכוס,
בהמלצה חמה
לקוואמי. |
|
