|
מעין מנלה לא עשתה עד כה דבר משמעותי בחייה. תוכלו
לומר שהיה זה בזבוז של עשרים שנות חיים, מצרך נדיר
בימים אלו, אך היא תאמר שהיה זה שיט נינוח על מים
שקטים ללא סערות רבות מידי דהיינו, בית ספר, צבא,
עבודה. ניסיון חייה הרב נפרש על גבי יצירותיה בחכמת
חיים נדירה שלא ברור היכן נרכשה.
באותם הימים, וגם בימים שאחר כך ניסיתי להשלים עם המצב. כל
מצב. לא לשמוח יותר מידי ובעיקר לא לבכות יותר מידי. לא לאהוב,
להשתדל לא לשנוא, לא לכעוס ובעיקר לשלוט בעצמי. כולם עשו כך לא
הייתי היחידה. היה נראה כאילו נמוגו הרגשות מן העולם. עולם
עסקו בענייני היום י
|
כשהחיים שלי בשיא הידרדרותם, אני נוטה , ברגעים של חולשה,
להביט בנעליים בארון, וכל העוצמה, השליטה והכוח מחלחלים להם
באיטיות אל אברי הרפויים. ממלאים אותם באור חדש וריח של
ניצחון.
|
|
|
שפילברג הולך
לפתוח פארק
שעשועים לזכר
קורבנות השואה.
רכבות הרים
למזרח, סלקציה
בכניסה, יהיה
שמייח.
אפילו שם כבר יש
- מנגלאנד.
תומאס,
ראשון בתור
לכרטיסים. |
|
