[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מעיין בן-דוד
ICQ 131879938 131879938  Maayan Ben-David

אל היצירות בבמה האהובות על מעיין בן-דודאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי מעיין בן-דודאל היוצרים המעריכים את מעיין בן-דוד

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התבגרות
אחרי שעתיים שאני יושב בחדר אני שומע צרחה איומה ואת אחי הקטן
בהיסטריה טוטלית, רצתי אליו ושאלתי אותו מה קרה, הוא אמר לי
שהיה פיגוע בדיוק איפה שההורים, ליד החנות של הדיסקים שם, צמוד
לקו האוטובוס. חייכתי אליו והסברתי לו שההורים נסעו לפגישת
עסקים רחוק משם.....

... הדבר היחיד שעלה לה בראש זה ההוא, זה שהיה ב-יב' שהיא
הסתכלה עליו לראשונה, זה שהיא הייתה מאוהבת בו כבר שנים. ואז
היא התעוררה, מרגע של דיכאון מהשירים של השדרן המעצבן ההוא
ברדיו והיא הפכה למאושרת. מדהים מה אהבה יכולה לעשות.

אם אנשים מסוכנים
הם אנשים מסקרנים
ואם אנסים הם אנשים מעניינים
אז מה לגבי רוצחים?


לרשימת יצירות השירה החדשות
שואה
ילדים קטנים,
אם רק הייתם בחיים,
מ הייתם מבקשים?
צעצועים? חיבוקים?
או חיים קצת פחות אכזרים?

אמונה
אני מנסה לגלות את העולם
אבל איך זה יעזור
אם אני יושבת בבית בוהה, מחכה.
אולי שמישהו כבר יוצא אותי מהבועה?!

אלוהים
מה היה קורה אם אלפי האנשים
היו ממש ברגע זה מתקיימים
ולא נקטעים באמצע החיים?
ילדים מסכנים שלא ידעו את מר גורלם
נשלחים לבתי הקברות להיפרד מיקיריהם לעולם.
חיילים מקסימים לא חוזרים לביתם

הרהור
יש בי משהו שאין לאחרים.
המשפחה שלי שמחה
אך כולם משום מה מהרהרים,
ממה כולם חוששים
וכל כך פוחדים?

כואב לי הראש,
מקרקרת הבטן,
מדברים על שלמה
ועל ארץ אחרת,
נו באמת!
המורה באמת לא מעניינת!

אהבה
אתה מכיר את חברות שלי, יוצא איתם, צוחק איתם
ואני יושבת בצד ובוהה, קצת נעלבת, מתוסכלת
אבל די מאושרת, כי אתה כאן מולי
ובלי אף אחת אחרת.

הרהור
למה במקום לשאול שאלות
שמתאימות לילדה בגילי
אני מוצאת את עצמי
מרבה בשאלות שאלות כל כך מסובכות
שעל החיים הן מדברות?


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
יסורים
מים מים נשמעו קריאות מכל עבר. סוף סוף היינו בפנים. סליחה,
אדוני, אתה יכול לעזור לנו לפשוט את בגדינו? תודה. אתה הכרת את
אבא? לא. אין אנו יודעים היכן הוא. הגרמנים תפסו אותו עוד
באקציה הראשונה לפני שנה. אמא? אותה... אותה הרגו לפני חודש.

יומן
המטוס נחת לפנות בוקר בקרקוב. לפני שירדתי מהמטוס, שמתי כובע
צמר, היו לי מעיל, סוודר, מכנס טרנינג, כפפות והייתי מוכנה
לצאת מהמטוס. בשניה שיצאתי מהמטוס חטפתי כזה גל קור שהפרצוף
שלי איבד כל צורה והחיוך קפא לי במקום...

היפרדות
זה קרה לפני שנתיים מהיום, היום הנוראי ההוא, היום ששינה את כל
חיי המשפחה.
תמיד היית כל כך קרוב אלינו ותמיד היה אפשר ליצור איתך קשר
אולי כדי לדעת מה שלומך ואם הכל בסדר, אם אתה אולי צריך אוכל
שנישלח לך או סתם כדי להגיד לך לילה טוב ושאנחנו לא שכחנו אותך
גם א

אני אישית מבטיחה לכם שבסיר הגבוה עם הג'יפה הבלתי מזוהה - בזה
לא נגעתי! בסוף מצאתי את עצמי בתוכו משפשפת משהו שהוא לא נעים,
לא מריח טוב, ובנוסף לכל לא רק שממש לא כיף לי, הוא גם מעלה לי
את החלושס!

התבגרות
כעבור יומיים היועצת של בית הספר הגיעה אלי ושאלה אותי איך
בבית ואמרתי לה שהכל בסדר, היא בקשה ממני לצייר לה ציור - איזה
שבא לי ואני ציירתי ציור של שני חלקים בחלק אחד.

יומן
עוד שישה ימים בתאריך ה 12 לאפריל 2004, אני אפרד מהמשפחה שלי
ב- 8 בערב, יעלה על המטוס ב 1 וחצי לפנות בוקר ויטוס לראות את
הזוועות, להיות עד ראיה ולחלחל לדורות הבאים עד כמה מדינת
ישראל היא באמת יקרה ועד כמה שצריך לעשות הכל בשביל לשמר אותה.

מכתב
לפני כמה ימים עברתי ברחוב. ראיתי תחנת אוטובוס וחייל עומד
בתוכה,
אבל זה לא היה חייל רגיל. זה היית אתה. ראית אותך עם מדים ועם
הנשק ונעצרתי במקום. לא האמנתי שיש מצב שאתה יכול להיות יותר
יפה ממה שאתה היית באותו הרגע.

זכרונות
סבא היה אחד שחסין לכל,ככה אני האמנתי, אני באמת לא זוכרת אותו
חולה בשפעת או משהו בסגנון הזה. הוא תמיד היה בריא, שמח
ומאושר. כן! אני רוצה לזכור אותו כמאושר, כי אני חייבת לו את
זה! אני חייבת לו לפחות את הזיכרון כסבא'לה נפלא וכבן אדם חזק
ומיוחד במינו.


לרשימת יצירות התסריט החדשות
נעורים
יעל: למה לא?! במשך כל החיים שלי את ואבא פיתחתם לי מן אשליה
שאני שווה משהו ועכשיו כולם מנפצים לי את זה מול הפרצוף.
אמא: את שווה הרבה! ושאף אחד לא יגיד לך אחרת!
יעל: עובדה שהם אומרים..
אמא: (זורקת את המכתב על השולחן) איך את נותנת להם להשפיע
עליך ככה?!

נעורים
אבא: למה לא הולך ביחד? אתה אוהב שוקולד?
דניאל: כן.
אבא: אתה אוהב גבינה?
דניאל: כן.
אבא: נו אז מה הבעיה? תאכל את שניהם ביחד. זה מצוין!
דניאל: איכס נו! תהייה רציני.
אבא: אני מאוד רציני.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אתם מסוגלים לתאר היום מישהו שאלוהים "מתגלה" אליו ואף אחד לא
שם אותו באשפוז לכל החיים?


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה




"מי אמר לגו ולא
קיבל?"







אילנה מחלטרת
כגננת


תרומה לבמה





יוצר מס' 23949. בבמה מאז 9/7/03 2:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למעיין בן-דוד
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה