|
משהו כמו שועל, מסתובב בחורבות הר הבית, מביט בהרס
ובאובדן בתמיהה מהולה באדישות- ופתאם קולט שנתפס לו
הזנב במה שנשאר מהמזבח.
סקיצות, הייקו, גרסאות-נפל ולאחרונה גם אי אילו
תרגומים; אצל מרגו.
בפעם הראשונה בתולדות החלום הזה, היא יכולה לראות את התל
אביבים דרך הגגות של בתיהם-מבצריהם. רובם ישנים, חלקם מחפשים
שוב hardcore sex בגוגל, במקום להסתכל דרך הקיר של השכנים.
אחרים בוכים.
|
מתי הפכתי למאמי?
מאז שהזדקנת.
מאז שהפסקתי לשחק במחבואים -
בין האיש שאתה
|
הדרך בה אני כותבת
מנפחת פרוטונים
|
שכחנו כבר שאנחנו לא באמת כאלה,
שכחנו כבר שאנחנו לא זונות.
|
מתי נהיה בורגנים כבר, ותהיה לנו
המיטה שהיא רק מיטה?
|
והוא כמעט נגמר.
להיפרד, או שתקנה חדש?
|
(אלה היו הליליות!
לפי הלעג ואותו מן מבט גונבני.)
|
פעימות
הדם מתוך וריד מתרוקן בסמטה
|
שיעבוד גלויות, כי להן יש סיליקון,
והיא
בדידות הרביצה שלך בוירטואליה.
|
זה טוב לי להיות אלווירה;
מלכה של ערפילים.
פנים חטובות, חצובות,
מסלעים ודמעות
|
קטנה ואדומת שיער,
את שוב בוגדת בי.
משתהה לעוד סיגריה
בחדר צר של מאהב.
|
כל נשמות המתים
עלו אליי הלילה
דקות, שקופות,
עשנות מן האש שבקטורת.
|
טרוד מדי בניו אייג`,
וחסר רעיונות
יש דברים לעשות:
היום קצר בגיהנם, והלילה אינסופי.
|
כמו זונה בשמלה אדומה מוכתמת,
גוררת חייל מדמם ושיכור
כל הדרך
|
צריך יותר מדי אור, לדחות מעט מן החושך
|
אלה הם חייו, הטובים באמת.
|
סיגריית נובלס:
כובשת ספסל בודד
|
אין לי הרבה
חוץ מהזרע הדביק שלך
ממלא אותי ואת הסדקים.
|
ואלים,
אין לך מושג על מה אתה מדבר.
|
אני מתחילה לרחף בתוך כל זה, בתוך השקיעה וקצת מעל המדרכה, אני
האדם היחיד שאני מכירה שמתמסטל באופן קבוע מחמצן.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
ביום שגיל קופטש
יופיע בטברנה,
זה היום שאני
אכתוב בו את
הסלוגן הזה!
פקד צדי צרפתי,
כתב את הסלוגן
ב29/6/01, היום
בו קופטש הופיע
בטברנה,
ועכשיו כל שנותר
למר צרפתי, זה
לחפש דברים
נוספים שלא סביר
שיקרו, ולהתחייב
שלכשהם יקרו,
הוא יכתוב עוד
סלוגן, (אולי
ביום שהסלוגן
הזה יתפרסם, או
שאורנה ומשה דץ
יתארחו בפגישה
לילית עם קובי
מידן). |
|
