|
בסוף שנות השמונים היא הגיחה מבטן אמא, ויצאה לאוויר
העולם. האור סמא את עיינה והרעש שבר שלוותה והאנשים
ריסקו את בועתה.
מאז ועד היום היא לא הפסיקה לקלל את הרגע ההוא.
ובינתיים היא מנסה למצוא את הסיבה שהיא הגיעה
לכאן...
הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה.
(נ. אלתרמן)
|
|
יום אחד
איש אחד
הלך לשוק-
קנה קרפד
לא קרפד
מיוחד
רק קרפד
מנוקד
תפס אותו-
שם על סד
לקח סכין ארוך-
די חד
אותו קרפד
כבר לא שרד. |
|